

תיבת הנגינהסבתא שלפה צמיד זהב וליטפה אותו באיטיות מול עיניי הבוהות בהתרגשות. "זה זהב אמיתי?" שאלתי בהתלהבות כמוצא אוצר. היא הנהנה בראשה ונתנה לי לחוש בו בידיי הקטנות.
"פעם היו לי הרבה צמידים," אמרה בטון של אישה קשת יום, "חלק מהם נקנו על ידי סבא וחלק ירשתי מאימי." היא ליטפה את ראשי והמשיכה, "זה חשוב כי בכל פעם שחסר כסף, עוזרים מהשמיים לסבא למכור את אחד הצמידים ובכסף לקנות אוכל או בגדים."
כזו היתה סבתא פורטונה, בלתי עציבה, בכל דבר ראתה סימן חיובי מהשמיים. שנים רבות חלפו מאז, אך אני עדיין נזכר בדמותה העמלה מהנץ החמה ועד שהערב כבש את הבית. זוכר את שעות הערב ברכסים כשהייתי חוזר מהמגרש, אורות הבתים מנצנצים, כולם חוזרים מתפילת ערבית בבית הכנסת ואני נכנס לבית הקטן והחם ומתכבד בפריקסה ובחיבוק חם.
דורון סיון, מחבר הספר "מכוון המצפנים", מזמין אתכם למסע מרגש בין תחנות חייו. דרך סיפורים קצרים ונוגעים ללב, הוא משתף בחוויות תמימות מהילדות, סערות ההתבגרות כנער וחייל, והתובנות שחווה לאורך השנים בעת שטיפל בהוריו. בין השורות נשקפת דמותה של סבתא פורטונה, שהאמונה העמוקה שלה בכוח עליון היוותה מצפן עבורה. הסיפורים שוזרים יחדיו צחוק ודמעות, סוחפים את הקורא ומותירים חותם בלב גם לאחר שהספר נסגר.
הוסף לסל
קרא עוד
הגלויותהרומן הגלויות מגולל את סיפורה האמיתי של אישה, שתוך כדי שיטוט מקרי באתר בית מכירות פומביות נתקלת בגלויות ישנות שנשלחו לאימה כשהייתה ילדה.
העבר שנוקש על חלונה מטלטל את שגרת חייה השלווים ושולח אותה למסע חיפוש אחר זיכרונות אבודים. היא מתחקה אחר חייה של אימה, שהצליחה להימלט מגרמניה הנאצית לאנגליה.
אתגרי החיים בארץ הזרה והגלויות המגיעות מבית הוריה מציבים בפני אימה התמודדות יומיומית, כאשר על נעוריה הפורחים ושמחת החיים שלה מעיבה הדאגה לבני משפחתה שנותרו מאחור.
הוסף לסל
קרא עוד
חוצב את ערוצו לאט - הלכי נפש בחדר האימון הקוגניטיבי-התנהגותיילד־נחל מפותל ועיקש
מחפש את נתיבו,
מְפַלס דרך בין שיחים ונקיקים
חריצי הסלע עֵדים לכאבו.
ילד־נחל לא אַכְזָב
חוצב את ערוצו לאט,
מתלבט, מתחבט בפלגיו.
הָלוֹך ילך כדרך הנחלים
מסעו לא במהרה יִתַּם,
ובְסוף כל הדרכים
לוּ יגיע בְּבִטְחָה אֱלֵי ים.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 4 קונים דירגו מוצר זה | ||