צור קשר
03-5030822
תיבת הנגינה
שם המחבר: דורון סיון
שם ההוצאה: אוריון הוצאת ספרים
שם ההוצאה: אוריון הוצאת ספרים
סבתא שלפה צמיד זהב וליטפה אותו באיטיות מול עיניי הבוהות בהתרגשות. "זה זהב אמיתי?" שאלתי בהתלהבות כמוצא אוצר. היא הנהנה בראשה ונתנה לי לחוש בו בידיי הקטנות.
"פעם היו לי הרבה צמידים," אמרה בטון של אישה קשת יום, "חלק מהם נקנו על ידי סבא וחלק ירשתי מאימי." היא ליטפה את ראשי והמשיכה, "זה חשוב כי בכל פעם שחסר כסף, עוזרים מהשמיים לסבא למכור את אחד הצמידים ובכסף לקנות אוכל או בגדים."
"פעם היו לי הרבה צמידים," אמרה בטון של אישה קשת יום, "חלק מהם נקנו על ידי סבא וחלק ירשתי מאימי." היא ליטפה את ראשי והמשיכה, "זה חשוב כי בכל פעם שחסר כסף, עוזרים מהשמיים לסבא למכור את אחד הצמידים ובכסף לקנות אוכל או בגדים."
כזו היתה סבתא פורטונה, בלתי עציבה, בכל דבר ראתה סימן חיובי מהשמיים. שנים רבות חלפו מאז, אך אני עדיין נזכר בדמותה העמלה מהנץ החמה ועד שהערב כבש את הבית. זוכר את שעות הערב ברכסים כשהייתי חוזר מהמגרש, אורות הבתים מנצנצים, כולם חוזרים מתפילת ערבית בבית הכנסת ואני נכנס לבית הקטן והחם ומתכבד בפריקסה ובחיבוק חם.
דורון סיון, מחבר הספר מכוון המצפנים, מזמין אתכם למסע מרגש בין תחנות חייו. דרך סיפורים קצרים ונוגעים ללב, הוא משתף בחוויות תמימות מהילדות, סערות ההתבגרות כנער וחייל, והתובנות שחווה לאורך השנים בעת שטיפל בהוריו. בין השורות נשקפת דמותה של סבתא פורטונה, שהאמונה העמוקה שלה בכוח עליון היוותה מצפן עבורה. הסיפורים שוזרים יחדיו צחוק ודמעות, סוחפים את הקורא ומותירים חותם בלב גם לאחר שהספר נסגר.
מחיר: 88 ₪
מחיר באתר: 75 ₪
מחיר באתר: 75 ₪
דרגו את הספר:
הגדלה
ספרים נוספים שעשויים לעניין אותך
מיומנו של אנרכיסט זקן"כי נמכרנו אני ועמי" מגילת אסתר ז', ד'
בְּיוֹם רִאשׁוֹן 15/03/2020 נוֹרָה הַכַּדּוּר הָרִאשׁוֹן בַּהֲפִיכָה הַמִּשְׁטָרִית בְּיִשְׂרָאֵל. בְּיוֹם זֶה הִתְקִינָה מֶמְשֶׁלֶת נְתַנְיָהוּ הָרְבִיעִית תַּקָּנוֹת-לִשְׁעַת-חֵרוּם לְהִתְמוֹדְדוּת עִם נְגִיף הַקּוֹרוֹנָה הֶחָדָשׁ, שֶׁהִגְבִּילוּ אֶת הַפְּרָטִיּוּת, אֶת חֹפֶשׁ הַתְּנוּעָה וְאֶת חֹפֶשׁ הָעִסּוּק שֶׁל אֶזְרְחֵי יִשְׂרָאֵל. אֵלֶּה נִכְנְסוּ לְתֹקֶף בְּיוֹם 22/03/2020 לְשִׁבְעָה יָמִים, אַךְ תִּשָּׁאַרְנָה בְּתֹקֶף, בְּתַבְנִית אַחֶרֶת וּלְאַחַר עִדְכּוּנִים, עַד לְחֹדֶשׁ פֶבְּרוּאָר 2024, אָז תִּתְאַדֵּנָה בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה. קֵץ הָאֱנוֹשׁוּת טֶרֶם הִגִּיעַ. פּוֹגְרוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה תשפ''ד - כֵּן. בְּמִלְחַמְתָּם בַּנְּגִיף הַהוּא הִתְמַכְּרוּ מַנְהִיגֵי הַצִּבּוּר לְהַעֲרָכוֹת הַמּוֹדִיעִין שֶׁל רוֹפְאִים וּפְסֵיאוּדוֹ-רוֹפְאִים לְמִינֵיהֶם, וְשָׁלְחוּ אֶת בָּחוּרֵינוּ הַמְּצֻיָּנִים מֵאֲגַף הַמּוֹדִיעִין שֶׁל צַהַ''ל, מֵהַמּוֹסָד וּמֵהַשַׁבַּ''כּ לְהִלָּחֵם בַּמָשְׁתָּ''פִּים שֶׁל הַנְּגִיף, וְלֹא רָאוּ שֶׁהָאִיּוּם עַל הָעָם הַיּוֹשֵׁב בְּצִיּוֹן מְקַנֵּן בְּמִנְהָרוֹת הַחַמַאס בְּעַזָּה. הַמְּחַבֵּר, מַכְחִישָׁן, מִתְנַגֵּד, עוֹכֵר יִשְׂרָאֵל, אוֹיֵב הָעָם, נוּדָה מֵהַקָּהָל וְיָרַד לַמַּחְתֶּרֶת, שָׁם רָשַׁם בַּמִּסְתָּרִים אֶת קוֹרוֹת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים הַהֵם, וְיָצָא לַעֲבוֹדָתוֹ לְלֹא מַסֵּכָה עַל פָּנָיו, לְבַל יַכִּירוּהוּ, רַק כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ וְלַעֲסֹק נֶאֱמָנָה בִּמְלֶאכֶת רִפּוּי הָרַבִּים שֶׁשִּׁחֲרוּ לְפִתְחוֹ, כְּפִי שֶׁלָּמַד וְעָשָׂה כָּל הַיָּמִים, וּלְהַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ בְּעֵת שֶׁעֲדַיִן לֹא הֻחְרַם עַל-יְדֵי הַתִּקְשׁוֹרְתָאִים. כְּשֶׁלֹּא עָסַק בְּרִפּוּי הָיָה תָּר אַחַר הַבִּינָה שֶׁנֶּחְבְּאָה מִבּוּשָׁה, בּוֹלֵשׁ אַחַר הַמַּדָּע שֶׁהָפַךְ לְחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, מְחַפֵּשׂ אֶת הָאִירוֹנְיָה שֶׁגָּוְעָה מִצְּחוֹק, וְרוֹשֵׁם רְשִׁימוֹת לְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָדְעוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים בְּטֶרֶם תְּשֻׁכְתַּב הַהִיסְטוֹרְיָה.
"יש רק שני דברים אינסופיים: היקום והטיפשות האנושית. ובאשר ליקום – אינני בטוח" אלברט איינשטיין
הוסף לסל
קרא עוד
החול, סבתא ואניהחול בארגז החול לבן ונעים,
אך הוא נדבק כמעט לכל חלקי הגוף,
הגלויים והנסתרים.
נכנס עמוק לנעליים ובגרביים מתחבא,
משתלב בשערי ואת כל כיסיי ממלא.
אין מקום שאליו אינו מגיע ונצמד חזק,
גם כי אני מזיע לא מעט.
כיצד בכל החול שמגיע מהגן מטפלים,
כשהוא ממלא את הגרביים והכיסים?
העניין בהחלט פתור,
אבל לשם כך עליכם לקרוא את הסיפור.
הוסף לסל
קרא עוד
פירות, ירקות וסוכריה אחתהילדים מבקרים בשוק האוכל ונקלעים למהומה גדולה, סביב השאלה למי יש תפקיד חשוב יותר – לפירות ולירקות או לסוכריה הצבעונית? כל אחד מהם בטוח כמובן שהוא הכי חשוב. גברת כל-יודעת מחליטה להרגיע את העניינים ומזמנת את כולם לפגישה דחופה – אבל מי שיגלה את התשובה לשאלה הם דווקא הילדים, שמלמדים את כולם על חשיבותה של המידה הנכונה.
פירות, ירקות וסוכריה אחת הוא ספר ילדים, שגם המבוגרים יוכלו ללמוד ממנו.
ויקטוריה אדלר-שרון, אחות בכירה בהכשרתה, בעלת תואר שני בניהול שירותי הבריאות, סופרת, משוררת ופזמונאית. מיצירותיה: ארבעה ספרי פרוזה: דם כחול אדום; כרישים ערים גם בלילה; קצרצרים; חוזה חדש לחיים.
מ.ז.ל ספר שירה המתכתב עם תצלומיו של הצלם נסים שרון.
מ.ז.ל; אש האהבה: אלבומי שירים בשיתוף עם הזמרת והיוצרת נורית האן זיגלר.
שישה ספרי ילדים שתורגמו ויצאו לאור גם באנגלית:
הנעליים מרחוב בלום-בלום; המשאלה של נוני החתול; הדבורה זוזי מצילה את העולם; ריג'י מצייר את סוד השמש (ספר זה תורגם גם ליפנית); הדמעות של לוסיאנה בת הים; טרלינה ומפתח הקסם.
צבי פדלמן, בוגר מכללת ויצ"ו חיפה במסלול תקשורת חזותית, שימש כארט דירקטור בכיר במשרדי פרסום. עיצב ואייר למעלה מארבע מאות ספרים, מעצב תפאורות לתיאטרון, ומציג בתערוכות בארץ ובעולם איורים היפר-ריאליסטיים.
הוסף לסל
קרא עוד
| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||
 |
||||
| לשיחה ישירה עם צוות ההוצאה | ||||
| לפניה ישירה במייל - לחצו על הקישור | ||||
| © 2010 אוריון הוצאת ספרים. כל הזכויות שמורות. | ||||
