.jpg)
.jpg)
מורדתבין קירות ביתה המעוצב של רות גבע, אם לארבעה ילדים, מתרחשים דברים שאיש אינו מבחין בהם. מאחורי הגינה המטופחת, כשנסגרת דלת הבית, עולות ומבעבעות תחושות של פחד ומחנק.
מפגש אקראי עם איש זר מעמת את רות עם מציאות חייה ומאלץ אותה להודות באמיתות כואבות. דרך דמותה של רות, מאפשרת המחברת לקוראים הצצה אל עולם שלרוב חומק מעינו של הציבור – עולמה של אישה, רעיה ואם מהמיינסטרים של החברה הדתית, שחיה חיי סבל מוכחשים וחווה אלימות נפשית ומינית בין כתלי ביתה – מבלי שאף אחד ישים לב לכך.
הוסף לסל
קרא עוד
לב המחסוםמנש חלם להתגייס ולשרת "במודיעין", להשתמש בשפה הערבית ששמע בילדותו ולמד בבגרותו. שני חלמה על "חובלים", והייתה חדורת מוטיבציה להיות הַמְּפַקֶּדֶת! אבל לגורל יש חלומות אחרים, וכך מוצאים את עצמם מנש ושני ביחידה אחת עם עוד חיילים שחלמו על שָׁם - וקיבלו כָּאן: רמי הדרוזי, דינה או בכינויה - "פה גדול", ויקי "העולה" ועדן "הזמיר" - ייצוג מהפסיפס המרכיב את החברה הישראלית, הנחשף אלינו ברגעי משבר, אהבות, סכנות וחלומות.
שירותם הצבאי מלווה בהתרחשות תמידית ובלתי צפויה. קשרים נרקמים בסתר בלב הסכנה, ומאיימים לפגוע במרקם הדק של האנשים משני עברי המתרס. אנשי הצללים ממתינים לקריאה הבאה.
וכך בתוך שגרה מנומנמת לצד מתח דרוך קורה לפתע הבלתי צפוי, ומפגש אקראי עם נער טורף את כל הקלפים. המציאות משנה את פניה לכיוונים בלתי צפויים, וחושפת בפנינו סוד אפל מהעבר וגם פנים נוספות של אם הנער, המסתתרות מאחורי הרעלה. הציווי "ובחרת בחיים" מקבל משמעות כפולה.
רצף הארועים מוביל את מנש לחזור ולנבור בעברו והוא משתף את שני בסודו. "באשר תלך, אני איתך," היא אומרת לו - רגע לפני שחלקי המידע מתחילים להתחבר הם נקטעים שוב על ידי יד הגורל, מנש נופל ומאבד את הכרתו. גופו נוטף דם, עיניו נעצמות. שני רוכנת מעליו וצורחת בכל כוחה.
לתסריט שהיה בראשו יש מפקד אחר.
הוסף לסל
קרא עוד
מרפסות אל ארץ השמש
לְהַבִּיט אֱלֵי אֹפֶק
בְּמִפְגַּשׁ הַשֶּׁמֶשׁ עִם הַתָּכֹל
בְּאַרְגָּמָן הַשָּׁמַיִם הַטָּהוֹר
בַּשְּׁקִיעָה
אֶת הַחֹפֶשׁ לָחוּשׁ
בְּגַאֲוָה וּלְלֹא מוֹרָא.
לִנְשֹׁם אֶת הַטֹּהַר
אֶת הַטּוֹב, הָאֲמִתִּי, לִקְרַאת
הַיְּצִירָה הַגְּדוֹלָה.
מרפסות אל ארץ השמש הוא ספר אהבה למדינה, לאדם ולטבע.
הספר הוא גם מפה אישית של משורר שגילו כגיל המדינה, וחייו וחייה שלובים זה בזה. חרש משורר את ההיסטוריה של ישראל ויוצר למעננו קפסולת זמן פואטית הטומנת בחיקה את אהבת הארץ, מורשתה, ערכיה, אהבת האדם, אהבת האהבה.
הספר מתעד ושר את האהבה, את היגון ומלווה את משברי המדינה מימי התמימות לאורך משבריה ועד מאורעות השנים האחרונות וההתפכחות העצובה.
חרש מבטא את רגשותיו בפתיחות, לעיתים מבקרת ולעיתים רכה. הוא משלב את ראייתו העמוקה, חוויות חייו האישיים, חברתיים ולאומיים ומבחר מציוריו ויוצר הרמוניה מיוחדת בין יצירה פואטית לחזות צבעונית.
האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, כתב טשרניחובסקי, וחרש זוכר ואוצר תבנית זו למען ילדיו, נכדותיו ונכדיו ולמעננו אנו וילדינו. הוא החורש, הוא הזורע בדמעה, למען הדורות הבאים, הקוצרים ברינה.
מירלה משה-אלבו
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||