

תותי עושה שטויותלביא הוא ילד פיקח, שובב ומצחיק, שאוהב לחקור ולבדוק כל דבר בדרך המיוחדת שלו. כך יוצא שלפעמים הוא עושה שטויות. אימא קצת כועסת, מתפלאת, אבל לבסוף מבינה.
דרך הסיפור המשעשע והרגיש נוכל ללמוד שכמעט בכל שטות חבויה משמעות; שאי אפשר להתהלך כל הזמן בפנים רציניות; שאפשר לתת מקום לשטויות, אצל ילדים ואצל מבוגרים. לביא מבין לליבה של אימא, רואה שלפעמים היא מוטרדת או עצובה, ודרך השטויות שהוא עושה הוא מנסה להצחיק אותה ולהעלות חיוך על פניה.
הוסף לסל
קרא עוד
הצריף של אביגדור"ילד, איך קוראים לך?"
כך, ממש במילים אלו, פונה אלי בבוקר מהביל של חודש יולי, הגדול מכולם, שרוע בחצר הצריף בלי חולצה על כיסא נוח מתפרק.
"רמי..." אני מגמגם לעברו.
"אוקי רמי, זה התפקיד הראשון שלך בתור מנהל אדמיניסטרטיבי של הצריף. רוץ מהר לגברת סוּסְליק הזקנה ותגיד לה שתוציא מהלמטה של המקרר ויטרינה שלה שלושה בקבוקי גולדסטאר הכי קרים שיש, הכי קרים!"
"ומי... משלם?" אני שואל בלחש בשביל לא להרגיז אותו על ההתחלה.
"תגיד לה שתרשום."
שש דקות על השעון בדיוק לקח לי להגיע מהצריף של אביגדור למכולת של גברת סוסליק, להכניס שלוש בירות גולדסטאר לשקית ולרוץ בחזרה. לא לפני שהסוסליקית שולחת לעברי קריאה עצבנית כמו שיצאתי מהמכולת.
"תגיד לפושטקים האלה בצריף שיתחילו לסגור חשבון אתי! מה הם חושבים להם, שאני אשתו של הברון רוטשילד?!"
מאז אותו בוקר היסטורי שבו מוניתי לתפקידי הרם לא היה ילד בשכונה שלא קינא בי. ליתר ביטחון הכנתי בבית מדבקה צבעונית, כתבתי עליה "הצריף של אביגדור–מנהל אדמיניסטרטיבי" ולא הורדתי אותה מהחולצה כל הקיץ!
הוסף לסל
קרא עוד
תמיד רציתי בת"אימא, אני רוצה להסתפר", היא אומרת לי. על מה היא מדברת, לא הצלחתי להבין. מאיפה זה הגיע פתאום? לספר את שיערה הבלונדיני, הארוך והגולש, שמספריים לא נגעו בו מאז שנולדה. הרי היא מעולם לא רצתה להסתפר.
ככה זה התחיל, פתאום, סתם כך, באמצע החיים שלי. שלי, אבל לא שלה, כי אלו לא היו החיים שלה, היא רצתה, ללכת עם האמת ואני נסחפתי בזרם החזק, צמודה חזק־חזק להחלטות, שגוררות אותי לשינוי. התנפץ לי החלום, מרעיד את עולמי, ולירון הופך/ת לנגד עיני לנער יפה תואר. והנער הזה מלמד אותי המון, יותר ממה שיכולתי לדמיין. על נחישות, על תקווה, על קווים שאסור סתם כך ליישר רק כדי שיתאימו למה שמקובל ולמה שאומרים, ועל כך שבחירה היא זכות באותה מידה שהיא גם חובה.
עופרית מצס בת 47 , משמשת סייעת רפואית ומאפרת מקצועית. היא אם לליעד וללירון, בן שנולד בגוף של בת, שבגיל שש־עשרה הגיע והפך את עולמה, טלטל אותו מצד לצד, עד שהגיעו לצד האחר, האמיתי יותר, הבטוח יותר, המוגשם. את התהליך עברה עופרית באומץ ובאהבה של אימא, יד ביד עם לירון, על כל הטלטלות והדמעות שבדרך. הם משפחה מקבלת, שלמדה רבות ובאה לשתף. סיפורה של המשפחה מתועד בסדרה דוקומנטרית על ידי מדליה הפקות עבור YES דוקו.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| 23.8.24 | ספר מעניין ומעולה. שואב אותך להרפתקה מדהימה. מומלץ מאוד | ||
| דירוג קונים משוקלל | 6 קונים דירגו מוצר זה | ||