...האוויר שָרַק ונהם כשריאותיה של שלומית בת השתים-עשרה נשפו אותו. סכין כמו חתכה בין צלעותיה הימניות, אבל היא לא חדלה מלרוץ. כשחלפה ליד פנס רחוב העיפה מבט מהיר בשעונה. לא טוב. היא לא תספיק להגיע הביתה לפני עשר...
...מי ביקש ממך להיפרד מאשתך?" התיזה לאה בלחש זועם. "אמרתי לך כבר בהתחלה. אני אף פעם לא אקח אותך מאשתך ומהילדים שלך."
"אז מה תעשי?" הסרעפת של בועז חזרה למקומה, אבל תחושת בחילה החליפה אותה...
***
שלומית, לאה ובועז הם מגיבורי "משפחה רגילה". בכתיבה משובחת ובשפה רהוטה ואיכותית מתארת דבורי יעקבי את קורותיהם ואת קורות שאר בני המשפחה, על המשברים, השמחות והאהבות שהם חווים.
ד"ר דבורה (דבורי) יעקבי פרסמה בעבר שני ספרי לימוד בכימיה: ״בסביבת הכימיה״ ו"ועכשיו כימיה״, הנלמדים בבתי ספר רבים בארץ. משפחה רגילה הוא הרומן השני שהיא מפרסמת. קדם לו "מחברת מולדת".


הבדידות הנוראה הנפלאה הזאתאנחנו, המפקדים בצה"ל, התנסינו בחוויות של מנהיגות טוטלית רגע אחרי שהפכנו לאנשים בוגרים. למדנו להנהיג בתנועה תוך שאנחנו נופלים וקמים, כושלים וממשיכים ללכת.
הראשוניות, הבוסריות והתום שאיתם הגענו לעולם הפיקוד התחלפו כעבור שנים בחספוס, קשיחות וביטחון. עוצמת החוויות הולידה בנו ספקטרום רגשי רחב ועמוק: כעס, אכזבה, שמחה, גאווה, נחת ופחד.
וכאן נולדה הבעיה.
בחיים המתוחים והעמוסים שחווה המפקד בעת שירותו בצבא קשה למצוא את הזמן לעבד, לחשוב ולהרגיש.
ומה עם המפקד שכבר השתחרר? הוא מרגיש שמה שחווה הוא כבר פאסה, מה שהיה היה וכעת, בדרום אמריקה או בחברת ההיי-טק שבה הוא עובד, אין לזה מקום. "חלאס, התקדמנו, התבגרנו".
הסיפור שלנו, המפקדים של היום-יום, כמעט לא מעובד. הסיפור על הבדידות, המשברים שבדרך וכאב הכישלון, וגם על הצמיחה האישית, הסיפוק, השמחה ותעצומות הנפש שמלווים את שגרת הפיקוד – כמעט לא מסופר.
הבדידות הנוראה הנפלאה הזאת הוא ספר שנכתב לכל אותם מפקדים שממש ברגעים אלו או בתקופה מסוימת בעבר, חוו את הפיקוד בענק, בעוצמה, והיו רוצים לעבד את מה שעברו, להרהר בהחלטו שקיבלו ולהשלים עם מי שהיו.
עידו פיוטרקובסקי הוא קצין שריון במיל'. בשנות שירותו האחרונות השתתף בקורס מפקדי פלוגות של צבא ארה"ב, פיקד על פלוגת טנקים מבצעית וכן פיקד על קורס קציני שריון (קק"ש). הוא בן זוגה של רוני ואבא של אמרי ועופר.
הוסף לסל
קרא עוד
סיפור, סיפורסיפור, סיפור הוא ספר הסיפורים הקצרים השלישי שכתב אביחי שמידט. הסופר נדד בעולם כבר כשהיה בן תשע, כמו כן הוא התגורר, חי, עבד וביקר בעשרות מדינות, בנסיבות שונות, ועבד במשך עשרות שנים כאיש צוות טלוויזיה. כל הנסיבות האלה כנראה עזרו לו להעלות בזיכרונו את כל עשרות הסיפורים.
שלא כמו בסיפורים הקודמים שכתב, לא כל הסיפורים בספר הזה אמיתיים, נאמנים לעובדות וקרו במציאות, אבל גם אלה הלקוחים מן הדמיון מבוססים על עובדות חלקיות או על מצבים אפשריים מסוימים. בכל הסיפורים ניכר התענוג שבפלירטוט עם הקורא והניסיון לראות או לנחש את ההפתעה בפניו בסופו של כל סיפור. זו יכולה להיות מהולה בתחושות שונות - כאב, צער, עצב, ייאוש, רוגז, תוגה, שמחה, צחוק, תהייה ותימהון, ואולי אפילו פחד וערעור. בסופו של דבר, לא משנה מהי התחושה, העיקר להוציא את הקורא משגרת יומו מתוך תקווה שיישא איתו חלק מן הסיפורים והחוויות בתוכו - עד שארית חייו.
אביחי שמידט, סופר בסוגות מתח, סיפורים קצרים ומדריכי התארגנות לחיים, נמנה במשך שנים רבות עם סגל הערוץ הראשון בטלוויזיה הישראלית, והזדמן בנסיבות שונות למקומות רבים מחוץ לגבולות המדינה. היכרותו עם פינות עולם רבות, שונות ומיוחדות ועם אורחות החיים הנהוגים בהן, הטביעה גם בספרו זה את חותמה על תיאור מצבים, התרחשויות והרפתקאות חובקות עולם ועל מגוון הדמויות האנושיות המאכלסות את הסיפורים שבספר.
סיפור, סיפור הוא ספרו השביעי. שני ספרים קודמים שלו - סוכן עיוור (מותחן פעולה פוליטי) ואל תעזו למות לא מוכנים (מדריך התארגנות בחיים) - דורגו ב-2016 במקום הראשון באתר הספרים העולמי של "אמזון". ספרים נוספים שלו - צופן בסיסי (מותחן פילוסופי מדעי); הכול סיפורים – מאה וארבעים סיפורים אמיתיים, ואחד לא; הכול כלול – זיכרונות מאֵייר בִּי אֵנד בִּי (סיפורים קצרים על תעשיית האירוח והמלונאות) ;האיום האחרון (מותחן פעולה מדיני) זכו לעניין רב ולביקורות נלהבות בכל אמצעי התקשורת.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||