"אני אוהבת אותך אהבת נפש," אומרת סבתא לנכדתה אביגיל.
"אהבת נפש זה יותר מאהבה רגילה?" שואלת אביגיל.
כדי לענות על השאלה הזאת סבתא מקריאה לאביגיל מרשימותיה שבפנקסה הסודי.
"הסיפור נכתב עבור אביגיל, נכדתי," אומרת המחברת, "שאיני יכולה לפגוש לעיתים קרובות כי היא גרה בבריטניה, ומה שהניע אותי לכתיבתו הוא הגעגועים אליה והרצון להיות יותר בקרבתה. אני מקווה שקוראים נוספים, קטנים וגדולים, ייהנו מקריאתו."
זהו ספרה הראשון לילדים של ד"ר תמר נתנאל, חוקרת בתחום הביולוגיה ובעלת תואר שני בלימודי קולנוע. כעבודת גמר כתבה, ביימה והפיקה סרט קצר בשם "סימנים".
במהלך לימודי הקולנוע הכירה תמר את המאיירת והאנימטורית ורד אליעזרי גנשרוא. ורד ציירה את הסטורי-בורד לסרט הגמר של תמר. היה זה שיתוף הפעולה הראשון ביניהן. באמצעות המכחול מביעה ורד בכישרון ובהומור את התפעמותה מיופיו של הטקסט הכתוב.






סיפור, סיפורסיפור, סיפור הוא ספר הסיפורים הקצרים השלישי שכתב אביחי שמידט. הסופר נדד בעולם כבר כשהיה בן תשע, כמו כן הוא התגורר, חי, עבד וביקר בעשרות מדינות, בנסיבות שונות, ועבד במשך עשרות שנים כאיש צוות טלוויזיה. כל הנסיבות האלה כנראה עזרו לו להעלות בזיכרונו את כל עשרות הסיפורים.
שלא כמו בסיפורים הקודמים שכתב, לא כל הסיפורים בספר הזה אמיתיים, נאמנים לעובדות וקרו במציאות, אבל גם אלה הלקוחים מן הדמיון מבוססים על עובדות חלקיות או על מצבים אפשריים מסוימים. בכל הסיפורים ניכר התענוג שבפלירטוט עם הקורא והניסיון לראות או לנחש את ההפתעה בפניו בסופו של כל סיפור. זו יכולה להיות מהולה בתחושות שונות - כאב, צער, עצב, ייאוש, רוגז, תוגה, שמחה, צחוק, תהייה ותימהון, ואולי אפילו פחד וערעור. בסופו של דבר, לא משנה מהי התחושה, העיקר להוציא את הקורא משגרת יומו מתוך תקווה שיישא איתו חלק מן הסיפורים והחוויות בתוכו - עד שארית חייו.
אביחי שמידט, סופר בסוגות מתח, סיפורים קצרים ומדריכי התארגנות לחיים, נמנה במשך שנים רבות עם סגל הערוץ הראשון בטלוויזיה הישראלית, והזדמן בנסיבות שונות למקומות רבים מחוץ לגבולות המדינה. היכרותו עם פינות עולם רבות, שונות ומיוחדות ועם אורחות החיים הנהוגים בהן, הטביעה גם בספרו זה את חותמה על תיאור מצבים, התרחשויות והרפתקאות חובקות עולם ועל מגוון הדמויות האנושיות המאכלסות את הסיפורים שבספר.
סיפור, סיפור הוא ספרו השביעי. שני ספרים קודמים שלו - סוכן עיוור (מותחן פעולה פוליטי) ואל תעזו למות לא מוכנים (מדריך התארגנות בחיים) - דורגו ב-2016 במקום הראשון באתר הספרים העולמי של "אמזון". ספרים נוספים שלו - צופן בסיסי (מותחן פילוסופי מדעי); הכול סיפורים – מאה וארבעים סיפורים אמיתיים, ואחד לא; הכול כלול – זיכרונות מאֵייר בִּי אֵנד בִּי (סיפורים קצרים על תעשיית האירוח והמלונאות) ;האיום האחרון (מותחן פעולה מדיני) זכו לעניין רב ולביקורות נלהבות בכל אמצעי התקשורת.
הוסף לסל
קרא עוד
המלחמה הזו אינה שלך"מי כאן חסין באמת מאימת המחלה שעלולה בכל רגע לנחות עליו או על מי מאהוביו ולכלות כל חלקה בחיים."
עולמו של יואל, בעלה של יפעת ואב ילדיהם, מתהפך עליו כאשר יום אחד השניים מתבשרים כי יפעת חולה בסרטן ריאות. יפעת היא עבורו הדמות היציבה, המרגיעה, המטפלת והמשמעותית ביותר בחייו והוא מבין שהם במלחמה, מלחמה על החיים. מלחמה שלא בטוח שינצחו בה. הידרדרותה ממחישה לו מה יחסר לו בשארית חייו. הבנים שלהם ודאי יהיו שם, אך למרבה הכאב הוא מתוודה בפני עצמו, הם לא יוכלו לחדור את מעמקי הבדידות שלו בלעדיה. לאחר מאבק ממושך, טיפולים, תקווה – אחרי מלחמה – החיים מעמידים את יואל בפני הפחד הגדול ביותר שלו. להיות לבד.
כנרת מעיין, ילידת 1964, תושבת כפר סבא ובעלת תואר שני בספרות ותואר שני במחשבת ישראל. בעיסוקה היא מטפלת בפסיכותרפיה בקליניקה פרטית ומנחת קבוצות מוסמכת.
המלחמה הזו אינה שלך הוא ספרה השמיני שיוצא לאור. קדמו לו הספרים: מלאכת חייו; מסע אל הנפש – מסתורי הריפוי האנרגטי; עצי תה לא יפרחו כאן; יום שני בחמש; קלפים במנזר; שיח הפיטנגו; שבר.
הוסף לסל
קרא עוד
קולות שתמיד איתי"רק ביום ראשון, 7.10.73, בשעה 22:30, קיבלתי הוראה, בקול נשי(קשרית) המורה לנו לנטוש/לסגת. האם לא מן התבונה הצבאית היה שפקודה כזו תימסר על ידי מפקד בכיר ולו רק לענות על שאלות טכניות ומבצעיות הכרוכות בנסיגה? אך שוב אני מצהיר כי לא קלמן מגן ולא בשעה 20:00, אלא קשרית, ובשעה 22:30 נתנה הוראה לנטוש..." (מפקד מעוז מילאנו במלחמת יום כיפור) תיקי וידאס, אשה במלחמת גברים. חיילת בחדר המלחמה של מפקד בלוזה, היא קשרית שממנה קיבל מפקד מעוז מילאנו שעל גדוד תעלת סואץ, ביום השני למלחמת יום הכיפור, את ההוראה לנטוש את המעוז ולסגת לכיוון מזרח. מילאנו לא היה מחוז היחיד. גם מחוזים אחרים בגזרה הצפונית של התעלה, קיבלו הוראות נטישה דומות. לא ממפקדי האוגדה. הפקודה הועברה בקשר, בקול נשי, בקולה של הקשרית שנתנה את ההוראה שאמורה היתה להינתן על ידי אחרים. קולות שתמיד איתי, אינו עוד ספר על מלחמת יום כיפור. בעזרת הקולות שנשמעו דרך רשתות הקשר בחדר המלחמה בבלוזה, מתארת תיקי וידאס מנקודת מבט שונה את ימי המלחמה הראשונים - את ההחלטות והדילמות, את ההפתעה, את קריאות לעזרה של המעוזים הנצורים, את מלחמת הגבורה של הטנקיסטים שחשו לעזרה ושל חיילי המעוזים שנלחמו על חייהם. ולא פחות מזה - גם את הקולות שלא נשמעו: שתיקת המפקדים. ספר מיוחד ומרתק שמשלב את הגעגועים לחולות סיני, לחופי הים, לשקיעות המיוחדות, לאחוות הלוחמים, עם הקולות והמראות הקשים של מלחמת הדמים שפרצה בשבת בצהריים.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 9 קונים דירגו מוצר זה | ||