“במפגש אינטימי-נפשי ועטוף באהבה, היא חולקת עם בתה את הסיפור הפנימי שלה וכך מתאפשר ריפוי. זו כתיבה שנולדה מתוך הצורך לספר את הסיפור, מתוך שהרגישה שהיא חייבת לזהות את המסלול שהביא אותה אל עצמה כפי שהיא פוגשת אותה היום, ולמצוא את הדרך לחיבור בינה לבין בתה, כל אחת עם המטען שלה. כבר לא חיבור סימביוטי כמו בימי הראשית שלהן, לאחר הלידה, שאני קוראת לו ‘גן העדן’, אלא חיבור של אהבה ששתיים נמצאות בו, שתי בנות אנוש, אינדיבידואליות. אין לי ספק שקולה של נילי מייצג את כולנו. כתיבתה זו משרתת עבורה ועבורנו את הריפוי ואת התיקון. כל אחת מאיתנו ופצעיה שלה. באופן מרתק ונוגע ללב, עושה נילי בעבודת יד מסובכת ורגישה תיקון לקרע שנוצר ברקמת השושלת הבין-דורית של האימהות”.(מתוך “כל אם מכילה בתוכה את הבת, וכל בת מכילה בתוכה את האם”, מאת נאוה תלפז, אנליטיקאית יונגיאנית)
“כעורכת הספר, אני מכירה תודה לנילי שהזמינה אותי להיות הדּוּלָה שלה, לצעוד לצידה בעת שטוותה את הסיפור שלה בחוטים היוצאים מהלב ונכנסים ללב, באומץ, בנחישות, לעיתים תוך כאב עצום, וכל הזמן בשמחה ובחַיּוּת ללא פשרות. אני בטוחה שמי שיצטרפו למסע של נילי ימצאו את עצמם לפחות באחת התחנות, וישאבו כוח מהסיפור, שמחזיק חיים שלמים של אהבה, מאבק וניצחון הרוח. ברוכות וברוכים הבאים”.
שושי שמיר
נילי פירסט צ’צ’יק היא יועצת אישית, זוגית וסקסולוגית. ספרה הראשון “חותם המלך הוסר” בעריכת ד”ר דורית זילברמן ראה אור ב-2002. זהו ספרה השני.


האיש מחצצון תמרפרדיקס היה קצין בצבאו של אלכסנדר מוקדון וחברו הטוב. בכיבוש יהודה הכיר בירושלים את דבורה, נערה מחצצון תמר, היא עין גדי. השניים התאהבו ובאו בברית הנישואין, לאחר ששמעון הצדיק, הכהן הגדול, גייר אותו ונתן לו את שמו העברי – יצחק בן אברהם.
יצחק הלך אחר אהובתו לחצצון תמר, שם הפך מאיש מלחמה לעובד אדמה. עם השנים היה למנהיגה האהוב של הקהילה. לשניים נולדה בת שנישאה וילדה בן ובת. הבת ובעלה מתו בטרם עת, והסב והסבתא טיפלו בנכדיהם והיו להם כהורים. איש מבני הקהילה לא ידע על עברו של יצחק, אך כולם הבחינו שאינו נוהג כאחד מהם.
לאחר מות אשתו האהובה לא מצא יצחק טעם להמשיך את חייו בחצצון תמר. הוא החליט לחזור לכור מחצבתו, מוקדון, ולסיים שם את חייו. נכדו המסור יצא למסע יחד עם סבו. תוך כדי המסע המפרך נחשף סודו של יצחק טיפין טיפין, ולנכד נתגלו דברים מפתיעים אודות סבו.
אלי רון נולד בחיפה בשנת 1937. היה חניך תנועת הנוער העובד בקרית חיים. יחד עם חבריו, חברי גרעין "רעות", שירת בנח"ל ובשנת 1958 התיישב בקיבוץ עין גדי, שהיה אז בחיתוליו (הקיבוץ הוקם ב-1956 אלי הקים משפחה עם רותי, חברת הגרעין, ונולדו להם ארבעה בנים. בקיבוץ היה אלי ממקימי הגן הבוטני ובו בעת היה מורה לחינוך גופני. עם יציאתו לגמלאות החל בכתיבה. עד כה ראו אור שבעה ספרים מפרי עטו. זהו ספרו השמיני.
הוסף לסל
קרא עוד
תותי עושה שטויותלביא הוא ילד פיקח, שובב ומצחיק, שאוהב לחקור ולבדוק כל דבר בדרך המיוחדת שלו. כך יוצא שלפעמים הוא עושה שטויות. אימא קצת כועסת, מתפלאת, אבל לבסוף מבינה.
דרך הסיפור המשעשע והרגיש נוכל ללמוד שכמעט בכל שטות חבויה משמעות; שאי אפשר להתהלך כל הזמן בפנים רציניות; שאפשר לתת מקום לשטויות, אצל ילדים ואצל מבוגרים. לביא מבין לליבה של אימא, רואה שלפעמים היא מוטרדת או עצובה, ודרך השטויות שהוא עושה הוא מנסה להצחיק אותה ולהעלות חיוך על פניה.
הוסף לסל
קרא עוד
ככה זה מרגיש מבפניםעם לב שבור מפרידה וראש גדוש שאלות, דניאל – מוזיקאי תל אביבי בן 30 – מחליט לברוח רחוק. כמה שיותר רחוק. עד ברזיל, עד המונדיאל, עד הקצה.
במטוס הוא פוגש רב חב"דניק עם תובנה לא שגרתית: כדי להיות בזוגיות באמת – אתה צריך קודם להיפרד מהרווקות.
וכך יוצא דניאל למסע סוער של חיפוש, חופש וחוויות חסרות גבולות. אבל אז נכנסת לתמונה אנה, ברזילאית יפהפייה, ודניאל מוצא את עצמו שוב מול הקיר שבין רצון לאהבה לפחד ממחויבות.
רומן פרוע, אינטימי ובלתי מתפשר לרווקים ולרווקות – על גברים, נשים, אינטימיות, בריחה, ואולי גם תקווה לתיקון. לא מדריך. לא פוסטר השראה. אלא הצצה נדירה, גולמית וחדה לתוך הראש של גבר שלא בטוח אם הוא מחפש אהבה... או פשוט דרך לברוח ממנה.
זהו רומן הביכורים של יונתן האורסטוק. במאי תל אביבי, נשוי, אבא ובעל המיזם "היכרות עם מחויבות" שפורש את סיפורו, שמצד אחד הוא אישי עד כאב ומצד שני אוניברסלי לגמרי. אולי זה הסיפור של כל רווק בודד מבפנים, דוש מבחוץ – שניסה ולא כל כך הצליח עד כה, להסביר איך זה מרגיש מבפנים.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||