

חיים של ילדהספר חיים של ילד עוסק בעולמו של הילד הקט, עולם רווי קשיים, התמודדויות וחוויות שעלולות לעורר אצלו בהלה ופחד, קנאה, תסכול, ציפייה ואכזבה.
השירים בספר כתובים מנקודת מבטו של הילד ועוסקים במגוון נושאים שהילד חווה בביתו, בחיק משפחתו או מחוצה להם, כמו הבריחה מהכנת שיעורי בית או מסידור החדר, האהבה למסכים, התאהבות ועוד.
מחברת הספר, זוהר כהן, עובדת סוציאלית ומנחת קבוצות, אֵם לשלושה ילדים בוגרים ומקסימים שחוויות ילדותם היוו השראה לכתיבת חלק מהתכנים.
הוסף לסל
קרא עוד
לילדה שלא יכלה לשירהיי שם! חשוב לקרוא את הצד השני. תמיד.
כשהייתי קטנה, קטנה מאוד, הבנתי כמה דברים שבבית אני צריכה לעשות. אמא צריכה אותי כשהיא רוצה לצחוק ועוד יותר כשהיא צריכה לכעוס, על אבא שלי או על ההורים שלה. או עליי, כי לא רציתי לצחצח שיניים היום. מחר בגן כולם יראו שלא רציתי לצחצח שיניים היום בערב, אני צריכה לזכור לא לענות כששואלים אותי מה קרה בבית. זה הכי חשוב. מותר לי להגיד שהתנגשתי במשקוף.
אבא צריך אותי בשביל סיפוק, חשוב להיות ילדה טובה ובעיקר לשים ידיים על הפה, ששש!
אחותי הקטנה צריכה לאכול, להתקלח, לדבר איתי, אני חייבת להיות שם כשהיא בוכה אחרת מי יהיה? היא אוהבת כשהשוקו שלה חם אבל לא מדי, "שוקו-פושר'' היא אומרת, בלי להפריד את המילים באמת. זה צריך להיות מדויק, השוקו. אחרת לא תשתה. חשוב לזכור לכבות את הגז אחרי שמכינה לה. ילדה טובה מכבה את הגז וגם סוגרת את הידית כדי שלא תהיה שריפה.
אסור שהבית יעלה באש, כולנו נמות! את רוצה שזה יהיה בגללך?חשוב לזכור במיוחד, אבא לא אוהב כשיש רעש.
מוזיקה – חלש. לשחק – בדממה.
לשיר? לא שאלתי. אסור לשאול יותר מדי, זה מציק ואז יש צרחות שמכאיבות לי באוזניים עד היום.
במיוחד בסופי שבוע, זה כואב. במיוחד בקיץ.
היום, בגיל עשרים וחמש אני יודעת שלכל הילדות והילדים בעולם מגיע לשיר, חזק, שכל הגדולים יקשיבו לקולות הכי חכמים שיש, הכי כנים, הכי פשוטים.
אבל מגיע במיוחד לילדים ולילדות שגדלו שקופים ושקופות, מושתקות ומושתקים, לשיר בקול הכי חזק שאפשר.
היום, הסובבים אותי אוהבים את כּל ֹ קוֹלי, גם כשאני מזייפת וגם כשקולי נקי.
הוסף לסל
קרא עוד
אמא שלה הולכת לאיבוד"אמא שלה הולכת לאיבוד" הוא מסע של יחסים בין אם שחלתה באלצהיימר לבין בתה.
הסיפור עוקב אחר שתיהן במשך שנה שלמה של אירועים המתרחשים בזמן הווה ומלווים בזיכרונות משותפים מהעבר. הבת המתבוננת באמה, שמתרחקת ומידרדרת לעבר תהום הנשייה, מתמודדת עם האובדן גם באמצעות כתיבת קטעי שירה, שהם תמונת מצב פיוטית של תחושותיה נוכח מצבה של האם.
"אֲנִי שָׂמָה לָךְ חִתּוּל, וְאַתְּ שׁוֹתֶקֶת, וַאֲנִי שׁוֹתֶקֶת.
אֲנִי כּוֹרֶכֶת אוֹתוֹ סְבִיבֵךְ כְּמוֹ טַלִּית לְבָנָה
וְשׁוֹתֶקֶת.
אֲנִי מְהַדֶּקֶת אוֹתוֹ עַל מָתְנַיִךְ האִילְמִים,
וְאַחַר כָּךְ
יוֹצֵאת מֵחַדְרֵךְ
וְשׁוֹטֶפֶת דְּמָעוֹת."
בכתיבה אישית, מרגשת ומעמיקה מובילה הסופרת את המסע העצוב הזה, שסופו ידוע מראש.
אורנה טל היא אם לשתי בנות וסבתא לשישה נכדים, ונכד אחד שמתגורר בשמיים. מחנכת ומדריכה לכתיבה יצירתית בבית הספר היסודי "שיטים". מחברת הספרים: "מתקן ההורים"; "הבית של איתי"; "שיחות עם השכן שלי".
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 3 קונים דירגו מוצר זה | ||