|
|
|
זהו ספר שיריו הראשון של הרצל צמח, שלאחר לבטים רבים החליט להוציא אל האור מן המגירה חלק משיריו שאותם הוא כותב מזה עשרות שנים.
מדובר בשירי מחאה נגד עוולות של אדוני הבריאה ושל השלטונות בשר ודם. בין שיריו בספר גם סונטות על נושאים מגוונים.
הרצל צמח נולד בבגדד בשנת 1934, למשפחה ציונית. האב, דוד צמח, היה רב, משורר וחוקר שירת ספרד.
|


שדה הגלים הירוקריחות קפואים
רֵיחַ דָּחוּס מְשַׁכֵּר עוֹלֶה וְעוֹפֵף
מֹר נִשָׂאּ וְאֵינוֹ מִתְנַדֵּף
וַאֲנִי חוֹפֶנֶת אֶת הָרֶגַע הַשַּׁבְרִירִי בִּכְמוּסָה
בְּמָקוֹם נֶחְבָּא שֶׁאִישׁ לֹא יִגַּע.
גּוֹנֵי הַמֹּר נוֹצְרוּ לִפְנֵי יוֹבֵל
וַעֲדַיִן הָרֵיחַ מְלַוֶּה אוֹתִי יוֹמָם וָלֵיל,
פּוֹתַחַת חַלּוֹן, מְרַחְרַחַת
לַחֲזֹר לָרֶגַע שֶׁהָיָה.
לאחר שכתבה שלושה ספרי ילדים תרה לאה ברב פנימה, ובספר שירים זה נפרסים הרהורי ליבה ועומקי נפשה. חוטי זיכרון שזורים לאורך השירים ועולים בגוונים חדים.זיכרון נוף הילדות, הכרמל, בית אבא עולים כתמונות חיות, הילדה שהייתה. הזמן מחדד מראות וגם מקהה, מרחיק ומשנה, והוא חלק חי משיריה, מולו משתוממת הכותבת לאה, כיצד ניתן להושיט יד ולגעת לרגע... וגם עולות תמונות שהן חלק מהעבר הרודף אותנו. לצד הזיכרון ישנה הוקרה לטבע וליופי של זמננו, רצון לחוות את ההווה ולהכיר תודה על מה שיש. ותקווה לטוב!
לאה ברב, ילידת העיר חיפה, עבדה כמחנכת בעלת ותק של שלושים שנה, ורואה בחינוך שליחות. ללאה ארבעה ילדים ושמונה נכדים. אוהבת את היופי בטבע ובאמנות, ובאדם בעיקר. שיריה ספוגים באהבה לטבע ולאנשים, בזכרונות ילדות, נעוריה בכפר גלים, באהבה לשדות הירוקים, ולאפשרויות שהיו פתוחות בעבר עם רוח אופטימית ושמחת חיים.
הוסף לסל
קרא עוד
בשדה החייםמילות השירים בספר זה זורמות אל הנייר כ"מעיין זורם" ומתעצמות ליצירה מינמלסטית הכתובה היטב, המתארת את החוויות שעוברת המשוררת, תוך שמירה על רהיטות ושטף כולל המדגיש את חשיבותה של כל מילה.
"בשדה החיים" שזורים נגיעות אהבה וגעגוע הנוגעים למשעולי הטבע ונפש האדם.
הוסף לסל
קרא עוד
בקרן הרחובות המקביליםבריאה
לִמְתֹּחַ צַוָּאר כְּאַחַד הָעֲגוּרִים
וּלְהַקְשִׁיב. לְהַקְשִׁיב לָרוּחַ
הַמֶּפְלַרְטֶטֶת עִם עֵדֶר
כְּבָשִׂים. לִטְעֹם מִפְּרִי
שֶׁטֶּרֶם הִבְשִׁיל
וּלְהַבִּיט. לְהַבִּיט בַּיָּרֹק
הַמְּרַפְרֵף בֵּין אֹפֶק לְמַחְשָׁבָה
וְלִנְשֹׁם. לִנְשֹׁם
וּלְחַבֵּק מְעַרְבּוֹלוֹת
דּוֹהֲרוֹת. לִיצֹר אֶת עַצְמְךָ
מֵחָדָשׁ.
שלומי חסקי אומר שירה.
הוא מחבק מערבולות, נזכר ב"סבנטיז", שהיו שנות השבעים, ואומר שירה. עובר בשיטפון, במדבריות ההזיה, בדממה צבעונית, נזכר בילדותו, במראות ובדמויות שפגש, מתבונן במציאות העיר, במציאות חייו וסביבתו ואומר שירה. לפעמים הוא רך, לפעמים קשה, מתווכח, נאבק, מוחה, מתפכח, ואומר שירה. אשרי האיש האומר תמיד שירה.
יעקב רוטבליט
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| 8.4.24 | אני הנין של הסופר | ||
| דירוג קונים משוקלל | 4 קונים דירגו מוצר זה | ||