מישהו שהכרתי פעם

אישה פוגשת באקראי בן של אהוב מימי השירות בצבא. הפגישה מחזירה אותה לעבר ומטלטלת את עולמה. זאת נקודת הפתיחה בסיפור הראשון בקובץ זה. כמוהו כל הסיפורים כאן עוסקים בדרמות המתקיימות בחיי שגרה כביכול. הם פותחים צוהר לנפש חסרת המנוחה של הדמויות, שכל אחת מהן תקועה או מחפשת משהו שאינו בר­־השגרה.

עיתונאית, המתאהבת בסוכן מוסד ונוסעת בעקבותיו לקהיר בעיצומו של האביב הערבי, עומדת לגלות שאהובה נחטף; אישה דכאונית, ששכלה את ארוסה במלחמת יום כיפור, רוקמת קשר עם מתנדב זר בן שבע־עשרה; אישה אחרת נקלעת לשכונת רפאים בדיסטופיה תל אביבית, שם היא מוצאת תנועת מחתרת הפועלת ליצירת עתיד אלטרנטיבי. אלה רק חלק מהתרחישים המניעים את העלילות.
סיפורים מסוימים מפיחים חיים בעולם הולך ונעלם: ילדות בקיבוץ בתקופת הצנע; אהבה בימי קום המדינה.
עלילות אחרות מתרחשות על רקע אירועים אקטואליים כהרס העיתונות, רצח רבין או ילדה סודנית המתמודדת עם רדיפות בדרום תל אביב.

באירוניה דקה, הומור ואהבת אדם יוצרת המחברת פסיפס של דמויות ומצבים נוגעים ללב. הספר שזור כמיהה לתמימות שאבדה, לאהבה שנכזבה, לארץ שהייתה ואיננה.

הסופרת, מיכל יודלמן או'דוויר, מתרגמת במהדורה האנגלית של הארץ וניו יורק טיימס, הייתה עיתונאית ובעלת טור בג'רוסלם פוסט במשך שני עשורים. רבים מסיפוריה, שנכתבו במקור באנגלית, פורסמו בקבצים בשפה האנגלית.
מישהו שהכרתי פעם הוא ספר הביכורים שלה.