ד"ר יאיר גלבוע, חוקר בכיר בתחום החקלאות ואב שכול, נפרד מאשתו לאחר כמחצית היובל שנים. לאחר הפרידה, במטרה להתגבר על המשבר שפקד אותו, הוא נוסע לכפר נופש באיים הקאריביים, ושם מזדמן לו לחוות אהבה אמיתית ראשונה בחייו.
ים, חול ורוזלי משלב בתוכו זיכרונות קשים ומכאיבים מעברו של גיבור הספר, לרבות פרשת חייו ומותו של בנו היחיד במלחמה.


אזרח בכחולחיים, חייל משוחרר לאחר מלחמת יום הכיפורים, הולך ברחובות העיר בחופשת השחרור, נכנס לתחנת המשטרה העירונית ומחליט להתגייס למשטרה. הוא משרת כשוטר עד יציאתו לגמלאות לאחר עשרות שנים כקצין בכיר, בעל משפחה וזיכרונות מצלקים וטראומות מן הקרבות בסיני.
הספר מדגיש, בנוסף לעלילות ולאירועים, את יחסי האנוש בין השוטרים עצמם ובינם לבין האזרחים, לצד חיי משפחה, חברות והתנהלות בצל ההיררכיה הקשוחה והמשימות המשטרתיות.
הספר, שמלווה בקטעי שירה, המעצימים ומבארים את האירועים, הוא רומן דמיוני ברוח תקופת השירות ביחידות משטרה, שבהן שירת המחבר ניסן בר בראונשטיין כשוטר וכקצין בתפקידים מגוונים וכן שירת כקצין בשירות בתי הסוהר.
הוסף לסל
קרא עוד
אבא היה מכחיש שואהבספרו הרביעי, ״אבא היה מכחיש שואה״, בוחן הסופר והעיתונאי יורי ינובר את מערכת היחסים שלו עם אביו שעבר את שואת אירופה בגטו ובמחנות הריכוז בפולין, ובעקבותיה את מערכת היחסים שלו עם העם היהודי כולו ועם אלוהים.
ינובר דן ביחסינו עם אלוהים, ואיפה היה בשואה, ומהם היהדות והעם היהודי (אנחנו משפחה), ואיך נוקמים על טרגדיה ברמה קוסמית, ועל מה שהוא מכנה ״הפורנוגרפיה של הנצחת השואה״, וגם על ״אשליית השואה״ – קריאת תיגר על מהות התפיסה שלנו של סבלותינו, וההבטחה שיום יבוא ונבין מה באמת התרחש שם, בין 1939 ו-1945.
"אבא שלי, שהיה ניצול אושוויץ, היה מכחיש שואה כי בשבילו היא הייתה מגרש משחקים מטורף, וסבא, שהיה חסיד גור, קפץ אל האש בשמחה ולא הבין מה זה בכלל השואה שכולם מדברים עליה״.
יורי ינובר, יליד תל אביב, עבר לגור במנהטן אחרי השירות הצבאי וחי שם עם אשתו ילידת קליפורניה במשך כ-40 שנה. ב-2011 חזר ארצה עם אשתו ובתו.
הוסף לסל
קרא עוד
תמיד רציתי בת"אימא, אני רוצה להסתפר", היא אומרת לי. על מה היא מדברת, לא הצלחתי להבין. מאיפה זה הגיע פתאום? לספר את שיערה הבלונדיני, הארוך והגולש, שמספריים לא נגעו בו מאז שנולדה. הרי היא מעולם לא רצתה להסתפר.
ככה זה התחיל, פתאום, סתם כך, באמצע החיים שלי. שלי, אבל לא שלה, כי אלו לא היו החיים שלה, היא רצתה, ללכת עם האמת ואני נסחפתי בזרם החזק, צמודה חזק־חזק להחלטות, שגוררות אותי לשינוי. התנפץ לי החלום, מרעיד את עולמי, ולירון הופך/ת לנגד עיני לנער יפה תואר. והנער הזה מלמד אותי המון, יותר ממה שיכולתי לדמיין. על נחישות, על תקווה, על קווים שאסור סתם כך ליישר רק כדי שיתאימו למה שמקובל ולמה שאומרים, ועל כך שבחירה היא זכות באותה מידה שהיא גם חובה.
עופרית מצס בת 47 , משמשת סייעת רפואית ומאפרת מקצועית. היא אם לליעד וללירון, בן שנולד בגוף של בת, שבגיל שש־עשרה הגיע והפך את עולמה, טלטל אותו מצד לצד, עד שהגיעו לצד האחר, האמיתי יותר, הבטוח יותר, המוגשם. את התהליך עברה עופרית באומץ ובאהבה של אימא, יד ביד עם לירון, על כל הטלטלות והדמעות שבדרך. הם משפחה מקבלת, שלמדה רבות ובאה לשתף. סיפורה של המשפחה מתועד בסדרה דוקומנטרית על ידי מדליה הפקות עבור YES דוקו.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 2 קונים דירגו מוצר זה | ||