

אטלאנטידי: מות תומתהטרילוגיה הימור גנטי מתבססת על המיתולוגיה היוונית הקלאסית ומציגה ציוויליזציה בדיונית שבה משפחת האלים – הליטונים והאולימפים – היא חברה דמוית החברה האנושית, אבל בעלת תרבות מתירנית, המאפשרת סקס חופשי, נקי ממטענים מוסרניים או מוסריים.
בעלילת הספר השלישי, אטלאנטידי: מות תומת, פרופ' גיאם מצא בסריקת העומק במימי האוקיינוס חומרים המספרים על אודות קורותיהן של שתי נערות, אטאלאנטה ונאיס, המפתחות ידידות אמיצה במהלך שנות התבגרותן בממלכה עתיקה הקוראת לעצמה אטלאנטידי, ששקעה במימי האוקיינוס. אטאלאנטה, המתגלה כבת מלך, היא ספורטאית מחוננת שגודלה על ידי דובה ביער לאחר שננטשה שם על ידי אביה המלך, שלא רצה בה מהיותה בת ולא בן. נאיס היא בת לאחד הציידים שמצאו את אטאלאנטה. בהתבגרותן הן מתמודדות עם תופעות של אפליה מהיותן בנות, ומצליחות למצוא דרכים להתגבר עליה באמצעות יכולות, כישורים ותבונה. אטאלאנטה נאלצת להתמודד מול האתגר שמציב לה פוסידון, בהתנהגותו הנלוזה, ומוצא את מותו מידיה המיומנות. אתנה, גם היא, בהתנשאות הארוגנטית שלה, מאתגרת את אטאלאנטה, שמראה לה את נחת זרועה של "בת הדובה" שמקיזה את דמה של האלה למוות.
ד"ר יפעת נבו היא חוקרת בתחום התיאטרון והתרבות. נולדה ב-1940 בבוקרשט, רומניה, ועלתה לישראל בגיל 8. במקביל ללימודיה בתיכון קריית חיים היא עברה את שלבי הלימוד בגדנ"ע אוויר עד שהגיעה לקורסים הבכירים, שם קיבלה את כנפי הדאייה והטיס. כעיתונאית רשמה הישגים כמו מאבקה האישי נגד לשכת עורכי הדין, שבסופו ניתנה הכרת בית המשפט העליון בחיסיון העיתונאי; סדרת כתבות בעיתון "הארץ" שהתמקדה בטענה שמשרד הבריאות מסרב להכיר ברפואות מקבילות לרפואה המערבית ובכך מתכחש למציאות ולמחקר כאחד, סדרה שבעקבותיה הוסרו המחסומים הרגולטוריים והותרה הפעילות של הטיפולים המוכרים היום כרפואה אלטרנטיבית. סדרת כתבות בכותרת "רומניה כפולת הפנים" שבה נחשפו מאווי העם הרומני לשחרור ממשטרו של הרודן צ'אושסקו, כמה שנים לפני שהמרי העממי מצא את ביטויו בפועל.
יפעת נבו קיבלה את הדוקטורט שלה בנושא "דמות האישה כאישיות אוטונומית במחזאות הישראלית" באוניברסיטת תל-אביב בשנת 2004.
הוסף לסל
קרא עוד
אפשר גם אחרתהרעיון לכתיבתו של ספר זה עלה במוחי לפני שנים אחדות, כשביקשתי להעביר לילדיי ולנכדיי, לבני משפחתי, לחבריי הטובים ולמעוניינים, את סיפור חיי, החל מלידת הוריי בתימן ועד היום. בסיפורי האישי ראיתי גם ביטוי לנס תקומתו של עם ישראל בארצו ולקורות חייה של המדינה שבדרך, שביסודותיה שלובים אידאולוגיה וחזון לצד עבודה קשה ומפרכת.
האמנתי ואני עדיין מאמין כי יש בחיים דברים שלמענם ראוי להילחם. סברתי כי אין להגיע לכך באלימות או בביטויים של כעס ומתחים. תמיד עודדתי טיפוח של סובלנות ואהבת האדם תוך שמירה על כבודו, על מנהגיו ועל מסורות העבר שלו. קראתי לכל אחד, ובמיוחד למנהיגי המדינה, לשמור על השונה ועל האחר ולא לרמוס או להשפיל אותו ואת ערכיו.
במסגרת תפקידיי הציבוריים פגשתי אנשים רבים בעלי שיעור קומה, שהתוו את החזון ואת המעשה, מנהיגים שמהם שאבו הכול את השראתם ובזכותם צמחה הארץ לממדיה היום. לצערי היום המצב אינו כך, ובצמרת המדינה שולטים בעיקר הכוח, הכסף והשררה. דבר זה, לדעתי, אינו הכרח המציאות, ואני מאמין שאפשר לנהל את הדברים בצורה אחרת.
ליהודה שלום
עיינתי בספרך על הזיכרונות מתקופת פעילותך הציבורית ומההיסטוריה האישית שלך. הספר מרשים, יש בו עושר גדול של חומר. הכתיבה רהוטה. הסיפורים האישיים לרבות סיפור הלידה והעלייה מרגשים ומושכים את לב הקורא. הדיווחים על המאבקים הציבוריים מעוררים כבוד והערכה.
פרופ' שמעון שטרית
יהודה יקירי
אם אברך מישהו מהקרובים לי באמת – אברכו שיזכה לפעול עם אדם כמוך! מבחינה אישית; מבחינה מקצועית; מבחינת מסירות; מבחינת ידע; מבחינת נכונות לשאת באחריות; מבחינת נאמנות חברית ונאמנות לעניין. מכל הבחינות האלה זכני אלוהים לעבוד בחודשים האלה איתך – ועל כך אני מלא תודה – לך אישית ולחבר עוזרך. שוחחנו רבות – אך זאת אומר לך שלמדתי הרבה ורכשתי ידע – אך ועיקר – נהניתי לפעול איתך ובימנו אלה זה הרבה הרבה! שלך בתודה
מוטה גור
הוסף לסל
קרא עוד
לקבל את עצמך מחדשבואו לקחת חלק בפרסום ספר של אדם מהספקטרום האוטיסטי שנכתב בתהליך ארוך ומורכב של קבלה והכלה עצמית. הזדמנות להבין, מעבר לספרי הלימוד.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||