מה שטוב לפילים

"למחרת, בבוקרו של יום השבת, ולא בסתם עוד 'בוקר אחד', לא הקיץ אבא שלי משנתו, שלא כמנהגו. מתוך חשש גדול הצצתי לחדרו כבר מוקדם בבוקר, שעה שרגיל להתעורר בה. מוטל היה על גבו אלכסונית, כמעט נשמט מהמיטה... כשהתעורר לבסוף — לא יצאו המילים מפיו".

שָׁלוֹמוֹן הַרְטְפִילְד הוא אידיאליסט — התגשמות הציוני והחלוץ הישראלי. אביו נעלם עוד בהונגריה, כשהיה בן תשע, ולא נודעו עקבותיו. שלומון מתנודד בין הריסות חייו, ובין זהויותיו: קעקועו בשואה, ולאחריה במלחמת השחרור — כשהוגדר והונצח כ"בוגד". המסתורין על אודות היעלמותו המתמיהה של אביו רודף אותו כל חייו, והחיפושים אחריו שזורים בחיי שלומון באירופה ובארץ, עד הסוף המפתיע.

טראומות החלל והחסר מתנקזות באומנות: שלומון יוצר ויטראז'ים מזכוכית צבעונית.

שתי יממות מיטלטל שלומון בן ה־ 93 בין חיים למוות, אך אלו גם טלטלות חובקות עולמות ותרבויות ותקופות הרות אסון. צומת של רוחות העבר העתיקות — מערש היהדות והעולם, הנשזרות ברפאים של השואה, השמד והחורבן ובהקמת מדינת ישראל — הנושק לעידן של הכרעות קשות וחרדות לעתיד...

 

מה שטוב לפילים הוא רומן המציב תהיות מאתגרות, זורע ספק סביר בדבר צדקת הדרך והתנהלות ההנהגות בישראל, לאורך כל שנות טרום המדינה ועם הקמתה, דרך הכיבוש וההתנחלות. אולי אפשר היה — ועדיין לא מאוחר — לפעול אחרת. הוא גם מציע דרך הבראה וריפוי ושיקום היחסים עם ערביי הארץ הזאת ועם אלה שבשכנות: דרך לשלום.