אפשר גם אחרת

הרעיון לכתיבתו של ספר זה עלה במוחי לפני שנים אחדות, כשביקשתי להעביר לילדיי ולנכדיי, לבני משפחתי, לחבריי הטובים ולמעוניינים, את סיפור חיי, החל מלידת הוריי בתימן ועד היום. בסיפורי האישי ראיתי גם ביטוי לנס תקומתו של עם ישראל בארצו ולקורות חייה של המדינה שבדרך, שביסודותיה שלובים אידאולוגיה וחזון לצד עבודה קשה ומפרכת.
האמנתי ואני עדיין מאמין כי יש בחיים דברים שלמענם ראוי להילחם. סברתי כי אין להגיע לכך באלימות או בביטויים של כעס ומתחים. תמיד עודדתי טיפוח של סובלנות ואהבת האדם תוך שמירה על כבודו, על מנהגיו ועל מסורות העבר שלו. קראתי לכל אחד, ובמיוחד למנהיגי המדינה, לשמור על השונה ועל האחר ולא לרמוס או להשפיל אותו ואת ערכיו.
במסגרת תפקידיי הציבוריים פגשתי אנשים רבים בעלי שיעור קומה, שהתוו את החזון ואת המעשה, מנהיגים שמהם שאבו הכול את השראתם ובזכותם צמחה הארץ לממדיה היום. לצערי היום המצב אינו כך, ובצמרת המדינה שולטים בעיקר הכוח, הכסף והשררה. דבר זה, לדעתי, אינו הכרח המציאות, ואני מאמין שאפשר לנהל את הדברים בצורה אחרת.