

דיאנה מחפשת בית"כְּשֶׁשָּׁלֵיו חָזַר מֵהַגַּן בַּצָּהֳרַיִם,
דָּיָאנָה בְּדִיּוּק טִפְּסָה עַל עֵץ לְהַשְׁחִיז צִפָּרְנַיִם.
כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הִיא מִהֲרָה לָרֶדֶת,
וְחִכְּתָה שֶׁיִּפְתַּח לָהּ אֶת הַדֶּלֶת".
יום אחד, בלב העיר הסואנת, נולדה גורת חתולים שחורה-חומה. לרוע מזלה, טרקטורים רועשים פלשו לחצר שבה חיה עם משפחתה, הבריחו אותם הרחק, והשאירו אותה רעבה ומבוהלת.
היא מוצאת מקלט זמני בחצר של גן ילדים — אך גם שם לא מחכה לה שקט. הגננת, מיכל, מחליטה לגרש אותה מהגן.
לאן תלך עכשיו? האם תצליח למצוא מקום בטוח בעולם הגדול והקר?
דיאנה מחפשת בית הוא סיפור נוגע ללב על גורת חתולים חסרת בית, המשקף את מציאות חייהם של חתולי הרחוב, שנאבקים לשרוד, ולעיתים נדירות בלבד זוכים במזל שמביא להם בית חם ואוהב.
עדנה יחזקאל, אם יחידנית לשני ילדים, בעלת תואר ראשון במדעי החברה והרוח ותואר שני בלימודי תרבות. היא בעלת ניסיון עשיר בעבודה עם ילדים ובוגרת סדנאות כתיבה.
ספר הביכורים שלה, הביצה של מולי, ראה אור בשנת 2021 בהוצאת ספרי ניב וזכה לשבחי הביקורת.
זהו ספרה השני.
הוסף לסל
קרא עוד
את מדממת אני בוכה"את מדממת אני בוכה", ספרה של שולה בן-דעת, מזמין את הקורא להיכנס אל תוך עולמה המורכב של ילדה, ואחר כך אישה, שחלקים מזיכרונותיה נשארו לא מעובדים. הוא בנוי בעיקר מדיאלוגים בין החלקים הפנימיים של נפשה, שנוצרו מתוך החוויות הטראומטיות שעברה. הספר המיוחד הזה נכתב בכתיבה אינטואיטיבית, כנה, מהירה וקולחת, של מי שעברה חוויות קשות בילדותה אבל הצליחה להתמודד ולהשתקם.
הוסף לסל
קרא עוד
לילדה שלא יכלה לשירהיי שם! חשוב לקרוא את הצד השני. תמיד.
כשהייתי קטנה, קטנה מאוד, הבנתי כמה דברים שבבית אני צריכה לעשות. אמא צריכה אותי כשהיא רוצה לצחוק ועוד יותר כשהיא צריכה לכעוס, על אבא שלי או על ההורים שלה. או עליי, כי לא רציתי לצחצח שיניים היום. מחר בגן כולם יראו שלא רציתי לצחצח שיניים היום בערב, אני צריכה לזכור לא לענות כששואלים אותי מה קרה בבית. זה הכי חשוב. מותר לי להגיד שהתנגשתי במשקוף.
אבא צריך אותי בשביל סיפוק, חשוב להיות ילדה טובה ובעיקר לשים ידיים על הפה, ששש!
אחותי הקטנה צריכה לאכול, להתקלח, לדבר איתי, אני חייבת להיות שם כשהיא בוכה אחרת מי יהיה? היא אוהבת כשהשוקו שלה חם אבל לא מדי, "שוקו-פושר'' היא אומרת, בלי להפריד את המילים באמת. זה צריך להיות מדויק, השוקו. אחרת לא תשתה. חשוב לזכור לכבות את הגז אחרי שמכינה לה. ילדה טובה מכבה את הגז וגם סוגרת את הידית כדי שלא תהיה שריפה.
אסור שהבית יעלה באש, כולנו נמות! את רוצה שזה יהיה בגללך?חשוב לזכור במיוחד, אבא לא אוהב כשיש רעש.
מוזיקה – חלש. לשחק – בדממה.
לשיר? לא שאלתי. אסור לשאול יותר מדי, זה מציק ואז יש צרחות שמכאיבות לי באוזניים עד היום.
במיוחד בסופי שבוע, זה כואב. במיוחד בקיץ.
היום, בגיל עשרים וחמש אני יודעת שלכל הילדות והילדים בעולם מגיע לשיר, חזק, שכל הגדולים יקשיבו לקולות הכי חכמים שיש, הכי כנים, הכי פשוטים.
אבל מגיע במיוחד לילדים ולילדות שגדלו שקופים ושקופות, מושתקות ומושתקים, לשיר בקול הכי חזק שאפשר.
היום, הסובבים אותי אוהבים את כּל ֹ קוֹלי, גם כשאני מזייפת וגם כשקולי נקי.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 3 קונים דירגו מוצר זה | ||