
.jpg)



.jpg)


העוגה הצנחניתמָה עוֹשִׂים יְלָדִים חֲמוּדִים וְשׁוֹבָבִים שֶׁכָּל כָּךְ רָצוּ לְהַפְתִּיעַ אֶת סָבָתָם בְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת
וְקָרָה מַשֶּׁהוּ בִּלְתִּי צָפוּי שֶׁמְּשַׁנֶּה לָהֶם אֶת הַתָּכְנִית?
הַאִם הֵם יַצְלִיחוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמִּכְשׁוֹל? הַאִם הֵם יַפְתִּיעוּ?
הוסף לסל
קרא עוד
מעבר לסגראִם יִשְׁאֲלוּ אֶתְכֶם אֵיךְ עֲבַרְתֶּם אֶת תְּקוּפַת הַקּוֹרוֹנָה, הַסְּגָרִים, הָרִחוּק הַחֶבְרָתִי, הַנִּתּוּק מִבֵּית הַסֵּפֶר וּמֵהַחֲבֵרִים, מָה תַּגִּידוּ? שֶׁזֶּה מַמָּשׁ לֹא הָיָה פִּיקְנִיק, נָכוֹן?
גַּם לִי לֹא. אָז כְּדֵי לְנַחֵם אֶת עַצְמִי וְאֶת מְקֹרָבַי כָּתַבְתִּי סֵפֶר לִילָדִים שֶׁבּוֹ הִפְלַגְתִּי עַל כַּנְפֵי הַדִּמְיוֹן וּבָרַחְתִּי, בְּיַחַד עִם כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי, לִמְקוֹמוֹת דִּמְיוֹנִיִּים שֶׁבָּהֶם לֹא רַק שֶׁלֹּא הָיְתָה קוֹרוֹנָה אֶלָּא שֶׁהָיוּ בָּהֶם הִזְדַּמְּנוּיוֹת לַחֲוָיוֹת כַּבִּירוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת מְסַמְּרוֹת שֵׂעָר. וְכָכָה "נִצַּלְנוּ" מֵהַסְּגָרִים וּמֵהַקּוֹרוֹנָה וְחָזַרְנוּ לְבַסּוֹף לַחַיִּים הָרְגִילִים, הַשִּׁגְרָתִיִּים, שֶׁכֻּלָּנוּ מְצַפִּים לָהֶם בְּקֹצֶר רוּחַ.
אָז הַסִּפּוּר דִּמְיוֹנִי, אֲבָל מְשֻׁלָּבִים בּוֹ גִּבּוֹרִים שֶׁהֵם אֲנָשִׁים וִילָדִים אֲמִתִּיִּים וּתְכוּנוֹתֵיהֶם הָאֲמִתִּיּוֹת. וְכָל מִשְׁתַּתֵּף בָּעֲלִילָה קִבֵּל אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁהִזְמִין מֵרֹאשׁ.
הַמְּחַבֶּרֶת, מַרְצָה לְאַנְגְלִית בְּאוּנִיבֶרְסִיטַת בַּר-אִילָן שֶׁיָּצְאָה לָאַחֲרוֹנָה לְגִמְלָאוֹת, פִּרְסְמָה סִפְרֵי יְלָדִים לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ בִּזְמַנּוֹ עֲבוּר יְלָדֶיהָ, וְחֶלְקָם אַף עֲלֵיהֶם. סֵפֶר זֶה נִכְתַּב לְמַעַן נְכָדֶיהָ וַעֲלֵיהֶם.
סְפָרֶיהָ הַקּוֹדְמִים שֶׁל הַמְּחַבֶּרֶת:
בְּנָהּ שֶׁל סִינְדֵּרֵלָה וּבִתָּהּ שֶׁל שִׁלְגִּיָּה: סִפּוּרֵי הֶמְשֵׁךְ לָאַגָּדוֹת
טִירַת הַקְּסָמִים שֶׁל מִשְׁפַּחַת קוֹרֵן
דָּניִאלֵהָ
הָאַרְמוֹן שֶׁל מִשְׁפַּחַת אַדְמוֹן
הַמֶּלֶךְ שֶׁרָצָה לִהְיוֹת
הוסף לסל
קרא עוד
מילות הקסם של רועי
רוֹעִי שָׁתַק לְרֶגַע, חָשַׁב וְאָז שָׁאַל: "גַּם אֲנִי יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִלּוֹת- הַקֶּסֶם-נֶגֶד-פַּחַד הָאֵלֶּה שֶׁלָּךְ?"
"אַתָּה יָכוֹל לְנַסּוֹת," חִיְּכָה אִמָּא. "וְאַתָּה יָכוֹל גַּם לִמְצֹא מִלִּים מִשֶּׁלְּךָ כְּדֵי לְהִתְגַּבֵּר עַל הַפְּחָדִים שֶׁלְּךָ."
פתגם אמהרי אומר: "למיווק מדאו דור נאו" — "למי שלא יודע, גם המישור הוא ג'ונגל".
רועי מפחד מכל מיני דברים: מחלומות רעים, ממפלצות בחושך ועוד. אמא מסבירה לו שפחד הוא לא בהכרח דבר שלילי, אלא רגש טבעי והגיוני, שיכול להיות מקפצה לצמיחה ולהצלחה. כדי להתגבר על הפחד, צריך לפגוש אותו להתמודד אתו.
בשפה עשירה ומלאת רגש מתאר הסיפור כיצד מוצאים רועי ואמא דרך אמיצה ויצירתית לפתרון, שמתאים לכל אחד בהתמודדות עם פחדו האישי.
ספר זה הוא כלי נהדר להורים, מורים וילדים, ויסייע בהתמודדות עם נושא הפחד.
וובעלם טזזו מקונן, אמא לתהילה ולרועי, אשת חינוך, מאמנת אישית וסופרת.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 2 קונים דירגו מוצר זה | ||