



הייתי צריך לכתוב על אבאאתה צריך לכתוב על אבא, אמרה לו אימו, ובעקבות מכתב אהבה ישן, שהוא מגלה לאחר מות אביו, המספר מחליט לנסוע לגרמניה לגלות את היסודות, שעיצבו את דמותו של האיש העלום, שבמשך שנים קרא לו אבא. מסעו של המספר מתחיל למעשה בעוד אביו החי מתפוגג לאיטו חודשים ארוכים בבתי חולים בארץ, נמשך בגרמניה ואף בצרפת, בה חמק מפני הנאצים ושותפיהם, ולבסוף מסתיים בארץ, כשאימו פותחת בפניו לראשונה את נבכי מכאוביה.
נוכח כל ניסיונות הכתיבה הכושלים, גם לאחר שהוא מתוודע אל אהבת העלומים של אביו, הוא מגיע למסקנה שלא יוכל למלא את משאלתה של אימא, כי יותר משהוא מבקש לגלות את אבא, הוא שואף למצוא את עצמו. תסמונת חוסר הנחת אינה מניחה לו גם תוך כדי התחקות על עקבות אביו, ובכל הזדמנות הוא מחפש רוגע ונחמה בחיקן של נשים, מתמכר אל עוצמתן וחיוניותן, ובעיקר אל העונג המזדמן של יחסי מין עימן. בערוב ימיו חסר אונים בכיסא גלגלים חוזר המספר אל הנשים, שמילאו תדיר את החללים בקרבו, וכשהוא מבין לקראת הסוף שתעתועי שווא הוליכו אותו, הוא מנסה לשחזר את מעט רגעי החסד והאמת של חייו.
הוסף לסל
קרא עוד
כשאני לבדי"יֶלֶד יוֹשֵׁב לוֹ אֶל מוּל הַמָּסָךְ
אִמָּא אֵינֶנָּה, גַּם אַבָּא הָלַךְ.
אִישׁ לֹא מַשְׁגִּיחַ וְאִישׁ לֹא מַקְשִׁיב
יֶלֶד יוֹשֵׁב וְאֵין אִישׁ מִסָּבִיב.
הוּא כְּבָר בָּנָה לוֹ מוּסָךְ וּמִגְדָּל
הוּא כְּבָר שִׂחֵק עִם בֻּבַּת גִּיבּוֹר-עַל,
פָּזֶל גָּדוֹל עִם מֵאָה חֲלָקִים
לֹא הִתְיָאֵשׁ וְהִסְפִּיק לְהַשְׁלִים."
הילד נשאר לבד בבית ולא מצא שום עיסוק שעורר בו ענין – צפה בטלויזיה, הרכיב פאזלים, שמע מוזיקה ובנה מגדל מקוביות. שום דבר לא הפיג את שיעמומו.
הסוף המפתיע מספר על הפתרון האהוב על כל הסבתות:
סָבְתָא לוֹחֶשֶׁת: נֶכְדִּי, חֲמוּדִי,
בּוֹא, שֶׁכְּבָר לֹא אֶהְיֶה לְבַדִּי.
הוסף לסל
קרא עוד
האיש מחצצון תמרפרדיקס היה קצין בצבאו של אלכסנדר מוקדון וחברו הטוב. בכיבוש יהודה הכיר בירושלים את דבורה, נערה מחצצון תמר, היא עין גדי. השניים התאהבו ובאו בברית הנישואין, לאחר ששמעון הצדיק, הכהן הגדול, גייר אותו ונתן לו את שמו העברי – יצחק בן אברהם.
יצחק הלך אחר אהובתו לחצצון תמר, שם הפך מאיש מלחמה לעובד אדמה. עם השנים היה למנהיגה האהוב של הקהילה. לשניים נולדה בת שנישאה וילדה בן ובת. הבת ובעלה מתו בטרם עת, והסב והסבתא טיפלו בנכדיהם והיו להם כהורים. איש מבני הקהילה לא ידע על עברו של יצחק, אך כולם הבחינו שאינו נוהג כאחד מהם.
לאחר מות אשתו האהובה לא מצא יצחק טעם להמשיך את חייו בחצצון תמר. הוא החליט לחזור לכור מחצבתו, מוקדון, ולסיים שם את חייו. נכדו המסור יצא למסע יחד עם סבו. תוך כדי המסע המפרך נחשף סודו של יצחק טיפין טיפין, ולנכד נתגלו דברים מפתיעים אודות סבו.
אלי רון נולד בחיפה בשנת 1937. היה חניך תנועת הנוער העובד בקרית חיים. יחד עם חבריו, חברי גרעין "רעות", שירת בנח"ל ובשנת 1958 התיישב בקיבוץ עין גדי, שהיה אז בחיתוליו (הקיבוץ הוקם ב-1956 אלי הקים משפחה עם רותי, חברת הגרעין, ונולדו להם ארבעה בנים. בקיבוץ היה אלי ממקימי הגן הבוטני ובו בעת היה מורה לחינוך גופני. עם יציאתו לגמלאות החל בכתיבה. עד כה ראו אור שבעה ספרים מפרי עטו. זהו ספרו השמיני.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 2 קונים דירגו מוצר זה | ||