מעשה בילדה ושמה שי, שיש לה תחביב פשוט: לאסוף אבנים בים.
צורותיהן המגוונות של האבנים מעוררות את דמיונה של שי, והיא יוצרת מהן דמויות שמובילות אותה להרפתקאות קסומות.
האיורים הם עבודות ידיה המקוריות של שי פומרנץ – מחברת הספר, והם עשויים כולם מאבנים שאספה להנאתה בטיולים לאורך החוף.
הספר מעורר יצירתיות, דמיון, התבוננות והנאה מדברים פשוטים.
שי פומרנץ – אומנית ואשת חינוך. מאמינה שניתן למצוא השראה בכל דבר וליצור מהקיים כל מה שעולה על הדעת.
"כתבתי את הספר 'ילדת האבנים' על מנת להראות שהנאה ואפשרות ליצירה נמצאות בקרבנו כל הזמן. כל מה שצריך לעשות זה להקדיש תשומת לב לרעיונות העולים בדמיוננו ולאפשר להם להתממש".


סיפורו של עיגולהיה היה עיגול לבן וקירח שאהב את החיים ותמיד היה שמח.
בוקר אחד התעורר העיגול והרגיש עצוב
כשגילה לפתע שאין לו שם, והרי השם הוא דבר כה חשוב.
הסיפור מתגלגל וגדל ותופח עד הסוף הנפלא לאורו של כוכב פיקח,
אז קפץ העיגול התכווץ והתנפח, כשגילה בעצם ששמו הוא.....
הוסף לסל
קרא עוד
אדם יוצא לדרךאדם יוצא לדרך הוא היצירה העשרים שיצאה תחת ידו של יואל נץ.
זה מספר מרשים, בהתחשב בעובדה שיואל נץ החל את דרכו הספרותית רק בפרוס המילניום כשפרש לגמלאות מעבודתו בהוראה ובמחקר ופיתוח.
בעשרים השנים שחלפו פרסם יואל נץ סיפורת פרוזה: שלושה חיים (אורין); האביב יגיע בעל כורחו (יד ושם); פכים קטנים (סטימצקי).
ספרי שירה: עץ השדה (גוונים); עת לכל חפץ (מעין); שורשים חשופים (הקיבוץ המאוחד).
ספר לילדים: אתה מבטיח? (גוונים).
בנוסף תרגם יואל נץ ספרות ושירה לרוב, שפורסמו בכתבי עת שונים. תרגומיו את פושקין - יבגני אונייגין; רוסלן ולודמילה; השבוי הקווקזי; פרש הנחושת; פולטבה; גבריאלידה (גוונים) – זכו לביקורות נלהבות, וכן נופש מופלא, קובץ סיפורים מופלא מאת מ. זושצ׳נקו (הקיבוץ המאוחד).
יואל נץ תרגם מפולנית את העולם ואני, קובץ שירים מאת יוסף באו (המנענע), ומאנגלית את הרומן נערה בשם עיוני מאת איזי (איזידור) אברהמי (גוונים).
ויש עוד למה לצפות: שני קבצי שירה מאת נ. גומיליוב וא. סדקובה עומדים לצאת לאור בקרוב.
הוסף לסל
קרא עוד
לאתגר את שעמומיסיפור עלילה מחורז המתייחס ברמיזה מחויכת לטענות "משעמם לי!!" הנשמעות ברוב המשפחות המגדלות ילדים. השחקן הראשי הוא "דובי שעמומי", המגלם דמויות הן של מסית לבטלה בראשית העלילה, והן של סקרן לעשייה בהמשכה, המטופל שמשתלב בפתרון הבעיה המציקה. כאשר הפתרון לבעיה ייחודית זו מתקבל בהסכמה הדדית ובשיתוף מלא עם כל בני המשפחה, הילדים וההורים.
זהו ספרו של היוצר אשר וינשטיין, השני במסגרת סדרת ספריו החדשה: בין חיוך לחינוך.
התייחסות מאת פרופ' קלודי טל
לאתגר את שעמומי מאת אשר וינשטיין, איורים יונת קציר. הספר מזמין ילדים צעירים והורים לחשוב על השיח ביניהם, סביב טענותיהם התכופות של הילדים הצעירים שמשעמם להם. עצם הפניה להורים יש בה כדי להעיד על החוזה הבלתי כתוב בין ילדים והורים בחברה שלנו, לפיו אחד מתפקידיהם המרכזיים של ההורים הוא לבדר את הילדים בכל רגע נתון. בספר זה תחושת השעמום מוחצנת ומיוצגת על ידי "דובי שעמומי" המונח על מדפי הצעצועים של מיכל ויותם. "דובי שעמומי" הוא "מין יצור ישנוני / שתמיד רק פיהק / לא אהב / לקרוא ספר / ושנא לשחק!" דובי זה ריפה פעם אחר פעם את ידי שני הילדים כל אימת שיוזמה של פעילות או משחק התגבשה במוחם. תלונות השעמום הגיעו כרגיל לאוזני ההורים, אך הילדים הם אלו שיזמו את היציאה ממצב השעמום המייאש: הם גייסו את ההורים לשיחה רצינית שבמהלכה הועלו רעיונות של חלופות לשעמום. העניין המרכזי בספר, כמו בחיים, הוא שתחושת השעמום היא עניין תודעתי עבור ילדים כיותם ומיכל הנהנים משפע של צעצועים וספרים. הפתרון המבוסס, בין היתר, על גיוס הדמיון שהילדם כל כך מצטיינים בו, הוא עניין של החלטת הילדים עצמם להתגבר על נירפות השעמום וליזום פעילויות.
פרופ' קלודי טל
פסיכולוגית התפתחותית
כיהנה בתפקיד:
ראש תכנית תואר שני בחינוך לגיל הרך
מכללת לוינסקי לחינוך
המחבר הוא משורר עברי ויזם חברתי, זכה בעיטור "קסת הזהב" לשנת 2015 מטעם "אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל".
ספריו הקודמים שראו אור:
בהוצאת "אוריון הוצאת ספרים": חולקים את התשומי ( 2020). מיהו מלך החיות? (2019). מחנכים את המפלצת (2018). נצחונו של חלזוני (2017). מחברים את קיפודוני (2016). ממש וכאילו (2014). אני מרכז המעגל (2013). מי המפסיד?! (2011). השדון של שרון – בהוצאת גוונים (1996). מה תרצה, בני להיות – בהוצאת "תגא" (1978).
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 2 קונים דירגו מוצר זה | ||