

רזי התנךרזי התנך הוא ספר מחקר והגות, המציג פרשנויות חדשות ומעוררות מחשבה לגבי שלוש סוגיות מרכזיות בתנך:
מדוע משה לא נכנס לארץ – אלוהים ציווה על משה לדבר אל הסלע כדי שייצאו ממנו מים. במקום זאת משה הכה בסלע ובשל כך נענש ולא נכנס לארץ. לכאורה חוסר פרופורציה משווע בין החטא לעונש. הספר מבהיר היטב את משמעות המעשה וההיגיון שבעונש.
היה שאול? – כתובת שנתגלתה בתל דן חתמה ויכוח רב שנים בין ארכיאולוגים ואיששה באופן חד משמעי שדוד המלך היה קיים בפועל ולא היה רק דמות בדיונית. ושאול? על סמך ניתוח הכתוב בתנך הספר מוכיח כי אכן היה קיים, וכמו כן מאיר צדדים שונים בדמותו של דוד.
קהלת – "רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ?" מגילת קהלת האניגמטית זרועה אמירות הגובלות בכפירה. כיצד ייתכן שמגילה פרובלמטית זו שובצה בתנך? הניתוח בספר מסביר זאת ומראה את נחיצותה דווקא לצורך בניין האמונה השלם.
הוסף לסל
קרא עוד
מצבת הקומוניזם לארץ המובטחתזהו ספרה השני של ד"ר יפה שני קופרמן ז"ל, חוקרת באוניברסיטת תל אביב. ספרה הראשון, "בצבת הקומוניזם", סיפר את סיפורה של ההסתדרות הציונית ברומניה בשנים 1949-1944 ,דהיינו, בשלב האחרון של מלחמת העולם השנייה והשנים הראשונות לאחריה, שבהן הוקם והתבסס השלטון הקומוניסטי ברומניה. המחקר שלפנינו ממשיך את קודמו ומסתיים בשנת 1956 .
שני חלקים בספר: הראשון מוקדש למאבק להעלאת יהודי רומניה ארצה, והשני — למאסרם ושחרורם של מנהיגים ופעילים ציונים בארץ זו. ד"ר קופרמן השכילה לשלב בקיאות מופלאה בנושאי מחקרה ועבודת נמלים חובקת עולם, שאינה מתפשרת על הרמה האקדמית, בעלילות מרתקות שרבות מהן לא ראו אור עד היום. הקורא יתוודע להתפתחויות הפוליטיות ברומניה, בישראל, בברית המועצות וגרורותיה ואף בתפוצות ישראל השונות, לתמורות כלכליות ודמוגרפיות, לפעילות דיפלומטית ומסחרית גלויה וחשאית ולסיפורי חיים של דמויות מפתח, ובראשן אנה פארקר — היהודייה שעלתה לגדולה במשטר הקומוניסטי, אך לא ניצלה מגורלם של בני עמה. כל אלה אינם מתבססים רק על זכרונות ועדויות בדיעבד, אלא על תיעוד בן זמנו, שנאסף ע"י ד"ר קופרמן מארכיונים ועיתונים ברחבי העולם.
הוסף לסל
קרא עוד
קליידוסקופ תיאטרוניקלידוסקופ תיאטרוני הוא מקבץ של שישה מאמרי מחקר בהיבטיו השונים של התיאטרון. הספר מבטא את השקפתה של ד"ר יפעת נבו באשר למקומו של המישחק בעולמו של האדם ולמקומו של התיאטרון בתוך אותו עולם; המישחק – במובנו כחלק ממקומה של האמנות בעולמו של האדם, והתיאטרון – במובנו כשפה להבנת העולם וכאמצעי לביטויה של הבנה זו. האמנות – על גווניה – נמצאת אי־שם בין המדע לבין הדת: האמן מבקש גם הוא להכיר את העולם, לדעת אותו באמת ולשתף באמת זו בני אדם אחרים, אבל תוך השתחררות מהדיסציפלינה של המדע, הפילוסופיה וההיגיון, המכתיבים מסלולים מובְנים ולעתים מְחַשקים. האמנות חושפת צוהר של הכרת העולם דרך הפריזמה של הפרט, לעתים במעין "קיצור דרך", לעתים אפילו במעין "קפיצה קוואנטית" מן השאלה על אודות הקיום של האדם בעולם היישר אל התשובה, שהיא אישית מאוד, אבל גם פורצת דרך אל תובנות מפתיעות. די להיזכר בציוריו של סלוואדור דאלי את השעונים הזולגים כדי להתחיל במסע־חשיבה פילוסופי באשר למהות הזמן.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 2 קונים דירגו מוצר זה | ||