

סלע הסודותמארק ראיין, סוכן חשאי אמריקני , עטור תהילה, רוקם עם מפעיליו מזימה מתוחכמת ומסוכנת של איסוף מידע משבוי ישראלי, בתא מעצרו בסוריה, במסווה ביקור של הצלב האדום.
כיצד מתקשרת המזימה הזו למוות פתאומי וטראגי מהעבר הרחוק, שמנפץ את שלוותה וחייה של משפחה שלמה, אישם, באמצע שנות השבעים במזרח אירופה?
האם הסיכון הגבוה באמת השתלם, לאור התוצאה?
הסופר מגולל בספר עלילה סוחפת, מרתקת ומותחת שלקורא יהיה קשה להתנתק ממנה!
הוסף לסל
קרא עוד
מורדתבין קירות ביתה המעוצב של רות גבע, אם לארבעה ילדים, מתרחשים דברים שאיש אינו מבחין בהם. מאחורי הגינה המטופחת, כשנסגרת דלת הבית, עולות ומבעבעות תחושות של פחד ומחנק.
מפגש אקראי עם איש זר מעמת את רות עם מציאות חייה ומאלץ אותה להודות באמיתות כואבות. דרך דמותה של רות, מאפשרת המחברת לקוראים הצצה אל עולם שלרוב חומק מעינו של הציבור – עולמה של אישה, רעיה ואם מהמיינסטרים של החברה הדתית, שחיה חיי סבל מוכחשים וחווה אלימות נפשית ומינית בין כתלי ביתה – מבלי שאף אחד ישים לב לכך.
הוסף לסל
קרא עוד
ויהי בימי קורונהתוך כדי שאני באמצע הצִחְצוּח באמבטיה, נכנסת דבורתי, פותחת את המגירה השמאלית של התרופות, שולפת משם קופסא קטנה, זורקת לפח האשפה, מסתובבת ויוצאת... אני, עם פה מלא, מטפטף על הרצפה את משחת השיניים לכיוון הפח ודולה משם קופסת אָדוויל פוֹרטֶה, 30 שקל בסופּרפארם.
"תשאיר בפח!" היא קולטת אותי "לא קראת מה כתבה דוקטור קוֹנְסְטָּנְצֶה מאיטליה על אדוויל?"
"לא, מה כתבה?"
"תקשיב טוב. הדוקטורה הזאת שהיא מומחית בין לאומית למחלות זיקנה, כתבה במפורש שהאדוויל, כמו שהוא נכנס לגוף, ישר מחפש נגיף קורונאי רדום, מעמיס אותו על הגב ונוסע איתו דוּך לריאות. מספיק מסוכן, נכון?"
בשעה שמונה בול מתייצבת אירה המנקה שמגיעה להפוך לי את הבית.
"תגיד רמי, ראית מה כתבו בפייסבוק?" פולטת חסרת נשימה ומראה לי את הנייד שלה.
"אסור לקחת נורופן 50 מ"ג בשום אופן! אלא אם אתה רוצה לחטוף חורונה!" רצה לאמבטיה, חוזרת עם קופסת פלסטיק ומטיסה אותה לפח.
"אבל אירה זה נורופן 25 מ"ג לא 50..."
"גם זה חולירע לחורונה." אירה הזאת יש לה בעיה של שנים עם האות ק'...
"תגידי אירה, יש עוד תרופות חולירע שכתבו עליהם?" תוך חצי שעה העיפו לי לפח מאה שקל טבין וטקילין...
"לא יודעת, תיכף בודקת. תרים את הרגליים בבקשה."
יקיריי,
אסופת הפוסטים הזאת שנכתבה בעצם ימי הקורונה, דלתא, אומיקרונה, חולירע, החלה את דרכה בפוסט מחויך שהעליתי בַּפֵייסוּש בימיה הראשונים של המגיפה ימח-שמה...
תודה לכולכם שהייתם איתי בימים ההזויים ההם. שימו מסיכות, התמרחו באלכּוגֵ'יל, שתו מים, לכו רק בצל ותהיו לי בריאים...
ויהי בימי קורונה הוא ספרו השישי של רמי בר אדון.
קדמו לו:
מרפסת מול הים בהוצאת אסטרולוג/ידיעות ספרים
בסנדלים על גשר הירקון בהוצאת רימונים/כתר
קזוארינות מתות זקופות בהוצאת רימונים/כתר
דברים שרציתי לומר בהוצאת אוריון
הצריף של אביגדור בהוצאת אוריון
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 2 קונים דירגו מוצר זה | ||