

זיכרונות מפרומיסיהכשאתה מביע משאלה – אתה בורא עולם.
אומנם החוויה שלך היא עתידית במציאות,
אך הבריאה שלך היא מיידית בממלכת פרומיסיה.
הסוד של הזמן הוא כאן ועכשיו.
אולי לא נוכל לתפוס זאת,
אין בכך צורך.
בחלום של מי אנו נמצאים כעת?
פרומיסיה היא ממלכה מארץ רחוקה מאוד, או קרובה מאוד, תלוי את מי שואלים. קיומנו שזור בקיומה של פרומיסיה, כך שכל בריאה בממלכה נבראת בכוח הדמיון שלנו. וכל מה שקיים בעולמנו, קדמה לו מציאות בממלכת פרומיסיה. כל מסע של גילוי מתחיל מהשקת העולמות.
בעולם שלנו צריך לספק הוכחות לדברים, לראות כדי להאמין. אך כאן, בממלכת פרומיסיה, צריך להאמין בשביל לראות, ורק אז מגיעות ההוכחות. פעם בעבר הרחוק, שני העולמות היו למקום אחד, שבו כל מחשבה יצרה מציאות וכל מציאות קיימה מחשבת תחילה. אך מאז החטא הקדום החל פילוג בתפיסה, בין מהו טוב ומה לטובה, מהי אמת ומה אשליה. העולמות שלנו התרחקו מאוד זה מזה, שעריה של פרומיסיה ננעלו והיא התחילה לגסוס לאיטה. מאז העולם שלנו גוסס גם הוא יחד איתה. כדי להציל את הממלכה מפני כיליון, עלינו לשזור מחדש את עולם החומר בממלכת הדמיון, רק אז שעריה ייפתחו שוב להמונים. רק כאשר נגשר בין העולמות, נוכל להושיע את גורלנו המשותף, ולהגיע לחוף מבטחים, לארץ חדשה.
הוסף לסל
קרא עוד
קולות שתמיד איתי"רק ביום ראשון, 7.10.73, בשעה 22:30, קיבלתי הוראה, בקול נשי(קשרית) המורה לנו לנטוש/לסגת. האם לא מן התבונה הצבאית היה שפקודה כזו תימסר על ידי מפקד בכיר ולו רק לענות על שאלות טכניות ומבצעיות הכרוכות בנסיגה? אך שוב אני מצהיר כי לא קלמן מגן ולא בשעה 20:00, אלא קשרית, ובשעה 22:30 נתנה הוראה לנטוש..." (מפקד מעוז מילאנו במלחמת יום כיפור) תיקי וידאס, אשה במלחמת גברים. חיילת בחדר המלחמה של מפקד בלוזה, היא קשרית שממנה קיבל מפקד מעוז מילאנו שעל גדוד תעלת סואץ, ביום השני למלחמת יום הכיפור, את ההוראה לנטוש את המעוז ולסגת לכיוון מזרח. מילאנו לא היה מחוז היחיד. גם מחוזים אחרים בגזרה הצפונית של התעלה, קיבלו הוראות נטישה דומות. לא ממפקדי האוגדה. הפקודה הועברה בקשר, בקול נשי, בקולה של הקשרית שנתנה את ההוראה שאמורה היתה להינתן על ידי אחרים. קולות שתמיד איתי, אינו עוד ספר על מלחמת יום כיפור. בעזרת הקולות שנשמעו דרך רשתות הקשר בחדר המלחמה בבלוזה, מתארת תיקי וידאס מנקודת מבט שונה את ימי המלחמה הראשונים - את ההחלטות והדילמות, את ההפתעה, את קריאות לעזרה של המעוזים הנצורים, את מלחמת הגבורה של הטנקיסטים שחשו לעזרה ושל חיילי המעוזים שנלחמו על חייהם. ולא פחות מזה - גם את הקולות שלא נשמעו: שתיקת המפקדים. ספר מיוחד ומרתק שמשלב את הגעגועים לחולות סיני, לחופי הים, לשקיעות המיוחדות, לאחוות הלוחמים, עם הקולות והמראות הקשים של מלחמת הדמים שפרצה בשבת בצהריים.
הוסף לסל
קרא עוד
סמואל מאי הדייגיםלחדד את השמיעה בעזרת אוזן-פיל, לשלוח מסרים דרך קונכייה, להילחם ביצורים עשויים אש ולאלף קופים מלאי פרעושים.
את כל אלו סמואל סִיל מעולם לא עשה.
סמואל מתגורר באי הדייגים יחד עם אמו שטרם התגברה על היעלמות אחיו. יום אחד הוא נחטף ומגלה שעליו להשתתף בתחרות גורלית במקום שאיש לא מכיר.
ברחבי מאורות אפלות, יערות אינסופיים ושלוליות לבה, סמואל מתמודד עם מחשלים, ברברים, סיירים ותרבות שונה מכל דבר שהכיר אי-פעם. הוא נתקל בשף אָנִינִי, הטבח סָאצְ'מֶלי, מוֹדְרִיס המוזר, גִיפְּסוֹן המזייף, תאומי האש, ואפילו נתקל במרפקי לטאות. חלקם עוזרים לו לגלות על עצמו ועל היקרים לו דברים שמעולם לא ידע, אך חלקם מקשים עליו בפתרון תעלומות שאותן רק הוא יוכל לחשוף.
אבל לפני כן עליו להישאר בחיים.
אורי נוימן, אדריכל, נולד בחיפה, ואוהב מושבע של השפה העברית. מחבר ספר הילדים "הצבר וחבורתו: סיפור על חמשת החושים". "סמואל מאי הדייגים", הספר הראשון בסדרת הפנטזיה לנוער "סלע, עץ ולבה" הוא ספרו השני היוצא לאור.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||