לראות בשדות זרים

בטנה של רעיה רגשה וסערה בקרבה, כמו בקרוסלה ענקית. רק שעות אחדות חלפו מאז נחתה במלבורן ומאז המפגש המרגש עם יונתן בנה. והנה היא כאן, יושבת על גדר של אבן בחצר בית הספר של נכדתה וממתינה בצפייה לצלצול שיבשר על סיום הלימודים, והיא תצא אליה.

למעלה משנה לא נפגשו. נכון, הן שוחחו בטלפון והיא שמעה אותה צוחקת ושרה בקול שנשמע כל כך קרוב, אך היה כל כך רחוק שרק הגביר את געגועיה לריחה המתוק, לניחוח שערה, לחיבוק של הגוף. תמרה... איך  תקבל אותה עכשיו?

 

כך מתחיל ביקורה המטלטל של רעיה אצל בנה יונתן במלבורן. הגעגועים לבנה וכלתה ואל נכדתה האהובה, בת השש,  ממריצים אותה לנסוע אליהם לבדה, ללא אורי בעלה, המתנגד לנסיעתה.

 

בשפה קולחת ובתיאורים יפהפיים ומרגשים רוקמת יוסיפיה פורת רומן על אישה ישראלית, אם וסבתא, שיקיריה עזבו את הארץ וחיים במדינה אחרת, רחוק ממנה.

תוך כדי התמודדות עם רגשי האשמה והשאלות שמציפות אותה על עזיבתם -  היא מנסה להיפתח לעולמם החדש של ילדיה, ולבנות שוב את הקשר עם נכדתה תמרה. היא יוצרת קשרים עם סביבתה ועם קלייב, השכן של יונתן, שאל ביתו נקלעה באקראי באישון לילה, ומתפתחים ביניהם יחסים, המעוררים שאלות על נאמנות ובגידה.

 

הדמויות והעלילה הן דמיוניות לחלוטין, אך שאובות מהמציאות ומתוך החוויות והתחושות שהמחברת חוותה בעצמה כאם לבן שחי עם משפחתו באוסטרליה.

 

זהו ספרה השלישי של יוסיפיה פורת. ספרה הראשון "פניצילין ועוד סיפורים" יצא בנובמבר 2009 בהוצאת אוריון. ספרה השני "הארונית הקסומה של סבתא" הוא ספר ילדים שיצא לאור במרס 2010 בהוצאת רימונים.