

בת הרימוןריח ורדים בגן הפורח, ניחוח מענג של חלות שבת, קול תפילה בבית הכנסת העתיק – גיאורגיה של אמצע המאה ה-20 הייתה ארץ של יופי ושל כאב. כאן, בין הרים מושלגים למסורות עתיקות, נשים יהודיות למדו לשרוד בעולם שבו לא תמיד הבחירה הייתה בידיהן.
בת הרימון הוא רומן המבוסס על סיפור אמיתי ומגולל את סיפור חייה של מרגו, אישה יהודייה גיאורגית, לאורך המחצית השנייה של המאה ה-20. מילדותה בעיירה קטנה בגיאורגיה בזמן מלחמת העולם השנייה דרך נעוריה התוססים ועד לחייה הבוגרים, מרגו מתמודדת עם שורה של אתגרים: עוני, אובדן אביה במלחמה, אהבה נכזבת, נישואים כפויים, חטיפה וגירושין.
מרגו חיה בין נאמנויות סותרות, החלטות הרות גורל והבטחות שהופרו. המחיר שתשלם ילווה אותה לאורך חיים שלמים. שלושים ושלוש שנים יחלפו עד שתשמע את המילים: ״שלום אימא״, וגם אז תגלה, שהגורל עדיין לא סיים להטביע עליה את חותמו.
הוסף לסל
קרא עוד
נבואה וגעגועהשדה היה אין-סופי. גווניו הצהובים נמתחו עד האופק ונדמה היה שהשמיים יהפכו גם הם להיות צהובים מרוב שדות. רוח חזקה הכתה בפניי, טיפות גשם הרטיבו את שמלתי, רצתי יחפה מתעלמת מכל הקוצים שדקרו את כפות רגליי. שולי השמלה נתפסו בשיבולים ועלים יבשים נתפסו בשערי. מאיפה יש כאן עלים הרי אין עצים? רק שדה צהוב ובלתי נגמר ואני חייבת לרוץ מהר להספיק, לפני שייגמר. הנשימה כבדה, הלב דופק בקצב על טבעי, הדמעות זולגות מתערבבות עם גשם, הלוואי שתהיה שם כשאגיע. השדה אין-סופי, הרוח בולמת אותי, אני מתנשפת.
דפים אלו נושאים לא רק מילים, אלא קול ייחודי - עוצמתי ושברירי כאחד, שמבקש להתבונן באומץ על נשיות מודעת, אימהות שהיא מהות, חוסר צדק, כמיהה וגם שבר שבעה באוקטובר שמתוכו צמחה הודיה.
השירים וקטעי הפרוזה שבספר נולדו מתוך הלב, מתוך גוף זוכר, מתוך ימים של חסד וכאב, תערובת של מציאות ובדיה.
זהו ספר על כוחן של מילים לרפא, לצעוק את האמת, למלא חללים שנפערו בתודעה, להיות אהבה וחיים.
והמילים אינן מבקשות אישורים, הן מבקשות להישמע. להיות עדות לחוסן ואותנטיות לצד דמיון ותעתועים, אומץ וחוזק לצד ארעיות ושבריריות.
נבואה וגעגוע הוא ספר הביכורים של לורן סגל כהן, ילידת 1972, אימא, עיתונאית, מרצה ואקטיביסטית למען בני אדם ובעלי חיים.
הוסף לסל
קרא עוד
מטפחת ומקטרת"עיניה שוטטו בין דפי העיתון ואפה אנפף מריח הדפוס שטרם התנדף. היא ריחפה בין הכותרות בהיסח הדעת, חלפה על עמוד מודעות האבל הממוסגרות בשחור, עיניה צדו צירוף אותיות מוכר. עיניה ננעצו בכיתוב וגרונה נשנק. מול עיניה ריצדו האותיות בשחור על גבי לבן: מרתה קושטני ז"ל. זהו שמה, יש רק אחת בשם זה, זאת היא והיא חיה וקיימת, עדיין לא מלאו לה שישים..."
מרתה, אמנית אלמנה כבת שישים, מגיעה להלוויה של עצמה, זוכה לשמוע הספדים על אודותיה ורואה מרחוק את אלכס אהוב לבה שמעולם לא נשכח.
רגע זה מחזיר אותה לעבר ומעורר געגועים שקהו עם הזמן.
אלכס, אדריכל ידוע כבן שישים וארבע, מחליט לחזור לעיר הולדתו ירושלים לאחר שהתאלמן, משום שהתעוררו בו געגועים לאהובת נעוריו. מהרגע שבו הוא רואה את שמה על מודעת אבל, חייו מתהפכים, געגועיו לאהובתו המתה לא נותנים לו מנוח.
רותי, כימאית, חברת נפש של מרתה שיחסיהן התנתקו בעקבות בגידה, נכנסת גם היא לסחרור של זיכרונות וגעגועים בעקבות ההלוויה.
מחול סוער ומסעיר סובב סביב אהבה שלא נשכחה, שלוש דמויות רודפות זו את זו עד אובדן חושים, ולומדות ש"אהבה שהוחמצה לא נשכחת במשך חיים שלמים."
אתי שחר, סופרת, התגוררה רוב חייה בירושלים, ספרה "הדוקטור היווני מירושלים" זכה לתשבחות רבות. "מטפחת ומקטרת" הוא הרומן הרביעי שפרסמה, כמו כן הוציאה חמישה ספרי ילדים.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 5 קונים דירגו מוצר זה | ||