שגרת חייו של יפתח ארד, מדען בכיר בחברה ביוטכנולוגית צעירה, מתערערת לאחר שצינור מים פגום גורם לניתוק אספקת המים לדירתו. הוא נאלץ למצוא לעצמו מקום לינה ארעי, ובלית ברירה הוא פונה אל אסנת, אשתו לשעבר, שמביעה נכונות לארח אותו בביתה. תיקון הצינור מתעכב באורח מסתורי, וההתארחות בביתה של אסנת מתארכת. השהייה הכפויה במחיצתה של אשתו לשעבר מניעה את יפתח לבחון מחדש את מערכת יחסיו איתה בעבר, ולשקול את האפשרות שיתאחדו מחדש. בד בבד עם המחשבות האלו, עורך יפתח "בדק בית" יסודי בחייו, בכל הקשור לבני משפחתו ולהמשך תעסוקתו בחברה שעומדת בפני פשיטת רגל, ומגיע למסקנות מרחיקות לכת.


גבריאל זה לא מלאךגבריאל זה לא מלאך הוא סיפור על הולדת חזון ועל הגשמתו. על פיתוח וייצור טיל ים-ים מבצעי ראשון במערב "מאפס", שנלחם וגם ניצח במלחמת יוה"כ, ועל האנשים שמאחוריו.
סיפורים שלא סופרו, רוויי מתח ואפופי סוד. של מציאות העולה על כל דמיון.
• סירה מלאת חומר נפץ ממשיכה להפליג במהירות לעבר משחתת. האם יש סיכוי לאדם שעליה לקפוץ ולהינצל?
• כדור אש בגודל מטוס נראה טס במהירות וננעל על הספינה.
האם פיסות מתכת זעירות יסיטו טיל אימתני במשקל שנים-וחצי טון?
• מה עושים כשהשולט בתקציב רוצה לשבת על המטרה בזמן הירי?
הסיפור נכתב על פי מידע שנאסף מתוך תחקיר וראיונות עם עשרות אנשים, על פיתוח מערכת טיל ים-ים 'גבריאל' והספינות הנושאות אותו. על האנשים שהגו, יזמו, פיתחו, יצרו, לחמו, ללא תשתית טכנולוגית, עם נייר ועיפרון, לפני עידן המחשבים. אנשים שעל כתפיהם מונח הבסיס שעליו צמחה אומת 'הייטק'. אומה קטנה, צעירה, אך מובילה בנחישותה ובעוצמתה בעולם בתחום העשייה הביטחונית. חלקם נחשפים כאן לראשונה לאחר שנים.
מאירה גונט היא עיתונאית, בוגרת אוניברסיטת בר-אילן (ספרות ובלשנות), מוסמכת במתורגמנות. כתבת, עורכת ומתרגמת ב'מבת', ממונה על הפרסום בתע"א/חטיבת בדק מטוסים. ספרה 'לחשוב בשש רגליים' - על הקמת יחידת הכלבנים 'עוקץ' בצה"ל, זכה ב'פרס מולדובן' לספרות צבאית.
“הספר מעניין, מרגש, כתוב בגובה העיניים, ומקרין על ההתרחשויות בהווה. חשוב שנזכור את הערכים שהנחילו לנו אלה שעשו במלאכה. ראוי שהספר ימצא בכול בית של משפחת חיל הים והתעשיות הביטחוניות, ואצל כול מי שהמדינה יקרה לו.”
אלוף (במיל') דוד בן-בעש"ט, מפקד חיל הים לשעבר
הוסף לסל
קרא עוד
רשומות הכוכבים הנידחים של ד"ר אורבךדוקטור טוביה אורבך הוא רופא בגמלאות, מתמטיקאי מחונן וחובב אסטרונומיה. הוא חי בגפו בביתו שבנחלאות ירושלים בשנות השבעים והשמונים של המאה שעברה, חיים שגרתיים ושוליים - עד שהוא מגלה במחקריו דרך לצאת למסעות בתודעתו אל כוכבים רחוקים, נידחים ומוזרים.
ב"מסעות" שהוא עורך ממעבדתו שבעליית הגג, הוא מתוודע לעשרות כוכבים בגלקסיות רחוקות, לצורות חיים ייחודיות ולשלל תופעות משונות - אבל לחרדתו הוא גם מגלה שמסעותיו משנים את המציאות המוכרת, את הזמן, המרחב, היקום וגם אותו ללא היכר.
בניסיון להחזיר את היקום לקדמותו, הוא נעזר בתיאוריה מתמטית - פיזיקלית יוצאת דופן שאותה פיתח במשך עשרות שנים, עד הסוף (או האין־סוף) שבו הוא מגלה את האמת המטלטלת על היקום ועל עצמו ועל הקשר המפתיע והבלתי ייאמן ביניהם.
בספר מנסה המחבר לטוות (או להתיר) את הקשר האפשרי בין היקום, התודעה, הבריאה, ממדים גבוהים ונמוכים, מתמטיקה, פיזיקה, ומה שאנו מכנים "מציאות".
הספר בוחן כמה תרגילים מחשבתיים שנלקחו מעולם האי-גיון והדמיון: מה יקרה ליקום ולתודעה האנושית אם המספר הכי ידוע – פאי (3.12), ישתנה ויקטן מתחת לערך 1.52367 ? האם ייתכנו כמה ממדים לזמן כמו למרחב? מה קורה לזמן בעולם שבו חסר ממד מרחב אחד? האם ייתכן חצי ממד? איך עשויות להיראות צורות ריבוי שונות מאלו שבעולמנו? כיצד סדר קודשים במשנה קשור לעיוותים בזמן ועוד הרבה.
ירון אבטליון, ירושלמי, הוא בעל תואר ראשון ושני בכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, עוסק בניתוח נתונים, תקציבים, השקעות ומימון.
חובב מדע בדיוני, פיזיקה, מתמטיקה, מסעות בין־גלקטיים, סיטקום, נינטנדו, טנגרם ופאקמן. מושפע בכתיבתו מלואיס קרול, פיליפ ק. דיק, סטניסלב לם, ג'.ר.ר טולקין, רוג'ר פנרוז, דאגלס הופשטטר, ג'.ד. סלינג'ר, זן בודהיזם ועוד.
טיוליו הרגליים בירושלים (וגם בכוכבים) שימשו אותו בתיאור שיטוטיו ומסעותיו של ד"ר אורבך.
הוסף לסל
קרא עוד
ויהי בימי קורונהתוך כדי שאני באמצע הצִחְצוּח באמבטיה, נכנסת דבורתי, פותחת את המגירה השמאלית של התרופות, שולפת משם קופסא קטנה, זורקת לפח האשפה, מסתובבת ויוצאת... אני, עם פה מלא, מטפטף על הרצפה את משחת השיניים לכיוון הפח ודולה משם קופסת אָדוויל פוֹרטֶה, 30 שקל בסופּרפארם.
"תשאיר בפח!" היא קולטת אותי "לא קראת מה כתבה דוקטור קוֹנְסְטָּנְצֶה מאיטליה על אדוויל?"
"לא, מה כתבה?"
"תקשיב טוב. הדוקטורה הזאת שהיא מומחית בין לאומית למחלות זיקנה, כתבה במפורש שהאדוויל, כמו שהוא נכנס לגוף, ישר מחפש נגיף קורונאי רדום, מעמיס אותו על הגב ונוסע איתו דוּך לריאות. מספיק מסוכן, נכון?"
בשעה שמונה בול מתייצבת אירה המנקה שמגיעה להפוך לי את הבית.
"תגיד רמי, ראית מה כתבו בפייסבוק?" פולטת חסרת נשימה ומראה לי את הנייד שלה.
"אסור לקחת נורופן 50 מ"ג בשום אופן! אלא אם אתה רוצה לחטוף חורונה!" רצה לאמבטיה, חוזרת עם קופסת פלסטיק ומטיסה אותה לפח.
"אבל אירה זה נורופן 25 מ"ג לא 50..."
"גם זה חולירע לחורונה." אירה הזאת יש לה בעיה של שנים עם האות ק'...
"תגידי אירה, יש עוד תרופות חולירע שכתבו עליהם?" תוך חצי שעה העיפו לי לפח מאה שקל טבין וטקילין...
"לא יודעת, תיכף בודקת. תרים את הרגליים בבקשה."
יקיריי,
אסופת הפוסטים הזאת שנכתבה בעצם ימי הקורונה, דלתא, אומיקרונה, חולירע, החלה את דרכה בפוסט מחויך שהעליתי בַּפֵייסוּש בימיה הראשונים של המגיפה ימח-שמה...
תודה לכולכם שהייתם איתי בימים ההזויים ההם. שימו מסיכות, התמרחו באלכּוגֵ'יל, שתו מים, לכו רק בצל ותהיו לי בריאים...
ויהי בימי קורונה הוא ספרו השישי של רמי בר אדון.
קדמו לו:
מרפסת מול הים בהוצאת אסטרולוג/ידיעות ספרים
בסנדלים על גשר הירקון בהוצאת רימונים/כתר
קזוארינות מתות זקופות בהוצאת רימונים/כתר
דברים שרציתי לומר בהוצאת אוריון
הצריף של אביגדור בהוצאת אוריון
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||