"כי נמכרנו אני ועמי"
מגילת אסתר ז', ד'
בְּיוֹם רִאשׁוֹן 15/03/2020 נוֹרָה הַכַּדּוּר הָרִאשׁוֹן בַּהֲפִיכָה הַמִּשְׁטָרִית בְּיִשְׂרָאֵל.
בְּיוֹם זֶה הִתְקִינָה מֶמְשֶׁלֶת נְתַנְיָהוּ הָרְבִיעִית תַּקָּנוֹת-לִשְׁעַת-חֵרוּם לְהִתְמוֹדְדוּת עִם נְגִיף הַקּוֹרוֹנָה הֶחָדָשׁ, שֶׁהִגְבִּילוּ אֶת הַפְּרָטִיּוּת, אֶת חֹפֶשׁ הַתְּנוּעָה וְאֶת חֹפֶשׁ הָעִסּוּק שֶׁל אֶזְרְחֵי יִשְׂרָאֵל. אֵלֶּה נִכְנְסוּ לְתֹקֶף בְּיוֹם 22/03/2020 לְשִׁבְעָה יָמִים, אַךְ תִּשָּׁאַרְנָה בְּתֹקֶף, בְּתַבְנִית אַחֶרֶת וּלְאַחַר עִדְכּוּנִים, עַד לְחֹדֶשׁ פֶבְּרוּאָר 2024, אָז תִּתְאַדֵּנָה בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה.
קֵץ הָאֱנוֹשׁוּת טֶרֶם הִגִּיעַ. פּוֹגְרוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה תשפ''ד - כֵּן.
בְּמִלְחַמְתָּם בַּנְּגִיף הַהוּא הִתְמַכְּרוּ מַנְהִיגֵי הַצִּבּוּר לְהַעֲרָכוֹת הַמּוֹדִיעִין שֶׁל רוֹפְאִים וּפְסֵיאוּדוֹ-רוֹפְאִים לְמִינֵיהֶם, וְשָׁלְחוּ אֶת בָּחוּרֵינוּ הַמְּצֻיָּנִים מֵאֲגַף הַמּוֹדִיעִין שֶׁל צַהַ''ל, מֵהַמּוֹסָד וּמֵהַשַׁבַּ''כּ לְהִלָּחֵם בַּמָשְׁתָּ''פִּים שֶׁל הַנְּגִיף, וְלֹא רָאוּ שֶׁהָאִיּוּם עַל הָעָם הַיּוֹשֵׁב בְּצִיּוֹן מְקַנֵּן בְּמִנְהָרוֹת הַחַמַאס בְּעַזָּה.
הַמְּחַבֵּר, מַכְחִישָׁן, מִתְנַגֵּד, עוֹכֵר יִשְׂרָאֵל, אוֹיֵב הָעָם, נוּדָה מֵהַקָּהָל וְיָרַד לַמַּחְתֶּרֶת, שָׁם רָשַׁם בַּמִּסְתָּרִים אֶת קוֹרוֹת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים הַהֵם, וְיָצָא לַעֲבוֹדָתוֹ לְלֹא מַסֵּכָה עַל פָּנָיו, לְבַל יַכִּירוּהוּ, רַק כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ וְלַעֲסֹק נֶאֱמָנָה בִּמְלֶאכֶת רִפּוּי הָרַבִּים שֶׁשִּׁחֲרוּ לְפִתְחוֹ, כְּפִי שֶׁלָּמַד וְעָשָׂה כָּל הַיָּמִים, וּלְהַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ בְּעֵת שֶׁעֲדַיִן לֹא הֻחְרַם עַל-יְדֵי הַתִּקְשׁוֹרְתָאִים.
כְּשֶׁלֹּא עָסַק בְּרִפּוּי הָיָה תָּר אַחַר הַבִּינָה שֶׁנֶּחְבְּאָה מִבּוּשָׁה, בּוֹלֵשׁ אַחַר הַמַּדָּע שֶׁהָפַךְ לְחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, מְחַפֵּשׂ אֶת הָאִירוֹנְיָה שֶׁגָּוְעָה מִצְּחוֹק, וְרוֹשֵׁם רְשִׁימוֹת לְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָדְעוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים בְּטֶרֶם תְּשֻׁכְתַּב הַהִיסְטוֹרְיָה.
"יש רק שני דברים אינסופיים: היקום והטיפשות האנושית.
ובאשר ליקום – אינני בטוח"
אלברט איינשטיין


חוט של אורחוט של אור הוא סיפור עדין ונוגע ללב על חברות אמיצה שממשיכה להאיר גם ברגעים הקשים ביותר.
הילה, ילדה המתמודדת עם מחלת הסרטן, פוגשת בנהוראי - חבר אמת: מצחיק, רגיש ונוכח בדיוק כשצריך.
ביחד הם בוראים עולם קטן של דמיון, זיכרונות וחסד הדדי;
עולם שבו מותר לפחד, מותר להיות חלשים, וגם מותר לצחוק בקול.
זהו סיפור שמאיר את כוחם של אהבה, הבנה והומור,
ומזכיר שלפעמים חוט אחד של אור מספיק כדי להחזיק לב שלם.
הוסף לסל
קרא עוד
גברת אלקלעי ישנה עם נעליים"נוסטלגיה היא זגוגית מכוסה ערפילי געגוע, כלואה באמבטיית קרח של כאן ועכשיו.
זה היה חמישי בערב חורפי. הבית כולו היה אפוף ריח של חמין, כזה עם קישקע וביצים חומות שעומדות על אש קטנה ואסבסט כדי שאחרי יממה על האש אפשר יהיה לאכול את העצמות. מחוג השעון שלפני 'מבט' בשמונה בערב טרם השלים את סיבובו..."
גברת אלקלעי ישנה עם נעליים הוא לקט סיפורים קצרים, הכתובים מזווית ראייתו של ילד בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-20. סיפורים המקפלים בתוכם מציאות שעיצבה את המבוגרים שאנחנו היום.
במבט אוהב מפיח המחבר חיים בדמויות השקופות, בעלות הידיים המיובלות עם שחור מתחת לציפורניים, מתחנה מרכזית בתל אביב, מחולון ובעיקר מהילדות, הנעורים והחיים של כולנו. הוא מעניק להן שם ופנים, ומביא בשפתן אמת חזקה, נוקבת, ביקורתית, שנונה והומוריסטית – עליהן, עלינו ועל החברה שבה אנו חיים. תקראו עליהם – תבינו אותנו.
זהו ספר הביכורים של גיל עדני, דור 24 בארץ, בנם של משה (מוסא) ומרים ז"ל, שלהם מוקדש הספר, אבא של נבו ושחר, שיבדלו לחיים ארוכים וטובים. גיל בעל שני תארי MA, עוסק בניהול, וכותב כי... הוא לא יכול אחרת.
הוסף לסל
קרא עוד
לחצות את האוקיינוס הזה“הִשָּׁאֲרִי אִתִּי עוֹד קְצָת
אֲנִי כְּמוֹ... בֶּן אָדָם בְּבֵית סֹהַר...“
בִּקֵּשׁ אָבִי בִּבְדִידוּתוֹ.
“אֵינֶנִּי יְכוֹלָה,“ סֵרַבְתִּי.
הוּא לֹא יָדַע דָּבָר עַל
הַכֶּלֶא שֶׁבְּתוֹכִי.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||