לביא הוא ילד פיקח, שובב ומצחיק, שאוהב לחקור ולבדוק כל דבר בדרך המיוחדת שלו. כך יוצא שלפעמים הוא עושה שטויות. אימא קצת כועסת, מתפלאת, אבל לבסוף מבינה.
דרך הסיפור המשעשע והרגיש נוכל ללמוד שכמעט בכל שטות חבויה משמעות; שאי אפשר להתהלך כל הזמן בפנים רציניות; שאפשר לתת מקום לשטויות, אצל ילדים ואצל מבוגרים. לביא מבין לליבה של אימא, רואה שלפעמים היא מוטרדת או עצובה, ודרך השטויות שהוא עושה הוא מנסה להצחיק אותה ולהעלות חיוך על פניה.

.jpg)
.jpg)

.jpg)
.jpg)
רוצה לדעת הכל
הַאִם בְּלַיְלָה גָּשׁוּם גַּם הַחֹשֶׁךְ נִרְטָב,
וּמִי מַסִּיעַ אֶת הָעֲנָנִים בַּסְּתָו?
מָה דּוֹחֵף אֶת הַגַּלִּים אֶל הַחוֹף,
וְאֵיזוֹ מִין מִלָּה זֹאת "נוֹף"?
אֵיפֹה הָיִיתִי כְּשֶׁאִמָּא עוֹד לֹא נוֹלְדָה,
וּמָתַי סָבְתָא בִּכְלָל הָיְתָה יַלְדָּה?
מָתַי מַפְסִיקִים לִהְיוֹת יֶלֶד וְנִהְיִים מְבֻגָּר,
וְהַאִם מָחָר הַכֹּל יִהְיֶה אוֹתוֹ דָּבָר?
הספר נודד עם הדמיון של עידן, הילד שפשוט רוצה לדעת הכול על העולם. לפעמים התשובות פשוטות, ולפעמים צריך לדמיין אותן...
עירית רוזנשיין פרידמן, נשואה לרוני, ואימא של עידן, אלמוג ואביב. הספר נולד משאלות אמיתיות ששאל בנה הבכור.
ליבי אקסלרוד שנקרמן, נשואה לרון, ואימא של תום ואור. מעצבת ביום ומאיירת חלומות בלילה.
הוסף לסל
קרא עוד
הכוכב שכמעט שכחכוכב קטן וסקרן נוחת משמיים ומתחיל את דרכו על פני האדמה שמח, בטוח בעצמו ופתוח אל סביבתו. ילד אחד וכמה מחיות השדה נמשכים אל האור שהוא מפיץ, מצטרפים אליו והופכים לחברי אמת. ומנגד, מתנסה הכוכב גם במפגשים שפוגעים בו רגשית וגורמים לו להתכנס אל תוך עצמו ולאבד את השמחה.
כיצד יצליח הכוכב הקטן להיחלץ מהמקום הכאוב הזה?
הצטרפו אליו במסעו, ותגלו.
רותי דפנה, מורה לחינוך מיוחד ומאמנת קוגניטיבית לבני נוער, שמתמודדים עם קשיי קשב וריכוז. כתבה את הספר לפעוטות "חיפושית בגשם", ובמהלך עבודתה כמאמנת כתבה גם את הספר "חוצב את ערוצו לאט", ששאב השראה מרשמי המפגשים, שהתקיימו עם בני הנוער ועם הוריהם.
הוסף לסל
קרא עוד
החיים לא היו שושניםבקולו לא היה כל רמז להתרגשות שאחזה בו. באותה מעשיות שבה ניגש לכל דבר, יצא אל החצר, ומשם לצריף השני ששימש מגורים לסוסה, לפרה ולכמה תרנגולות מטילות. במהירות רתם את הסוסה לעגלה, בעודו מפזם ומבמבם לעצמו נעימה ישנה. הסוסה כמו הבינה ושיתפה פעולה. הוא עמד להיות אבא".
הספר החיים לא היו שושנים מספר את סיפורו של דוד שמידוב, המשקף את החיים בארץ ישראל החל משנות ה-30 של המאה הקודמת, ומקפל בתוכו לא מעט טרגדיות אישיות.
זהו אוסף סיפורים על חייהם של דוד ושל בני משפחתו בשנים שקדמו לקום המדינה ובשנותיה הראשונות, המתחברים לעלילה מרתקת. הספר אוצר בתוכו פיסת היסטוריה על החיים הקשים באותה תקופה – התאקלמות העולים לישראל, קשיים כלכליים, מאבקים עם הערבים ועוד. ביד רהוטה ורגישה גליה ברוידא מזרחי מתארת אירועים יומיומיים, וצובעת אותם בצבעים חיים מנקודת מבטה האופטימית של נחמה הקטנה, אימה של גליה.
גליה ברוידא מזרחי מעידה: "עוד מנעוריי רציתי לכתוב את סיפורו של סבי. בהתחלה הייתה צעירה מדי, אחר כך עסוקה מדי, ולבסוף הוא נפטר בשיבה טובה בלי שהספקתי. כשהגעתי לזה לבסוף, היו רוב בני דורו בעולם שכולו טוב. הכתוב מבוסס בעיקר על זיכרונותיה של אימי".
גליה ברוידא מזרחי נשואה ואם לשניים. בוגרת החוגים לשפה ערבית ולשפה ולשון עברית באוניברסיטת תל אביב. זהו ספרה הראשון.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 4 קונים דירגו מוצר זה | ||