

נער היערותנער בן חמש עשרה נטל תחת חסותו ילדים ונוער ביערות פולין המזרחית, בזמן מלחמת העולם השנייה והנהיג אותם במשך שלוש שנים. במהלך מנוסתם ביערות הם חיו כארנבות רדופות, יחד יצאו למסעות צידִ כדי לשרוד. כשהוא ברח מגטו בראנסק, הבטיח לאימו שישרוד את המלחמה ויישאר בחיים. מאז גייס את כל כישוריו ואת תעצומות הנפש שדלה מתהום אנושיותו, כדי לקיים את הבטחתו לאימו. יצר החיים והרצון לחיות היו כה חזקים אצלו, שכל מכשול חישל אותו שבעתיים. ביודעו שאחרים סומכים עליו, התעלה על פחדיו, הקרין חוזק ועודד אחרים לבל תיפול רוחם.
הספר נער היערות, מגוללַ סיפור על אומץ לב עד כדי סיכון החיים, על אהבה עזה לחיים ולאדם ועל הישרדות נואשת בתנאים בלתי אנושיים. נער היערות הוא גם סיפורה של תקופה, בה גיבוריה עוברים במקביל לתחנות חייהם, גם תחנות היסטוריות בתקופת מלחמת העולם השנייה.
הוסף לסל
קרא עוד
אל האופקאל האופק, הכרך השלישי בטרילוגיית הרומנים האוטוביוגרפיים, נפתח במפגש משמעותי של הסופר־מספר עם כומר יווני־אורתודוקסי על חוף הים באשדוד ב־1973 ומגולל תקופה זו עד לפרישתו מהקריירה האקדמית כפרופסור אמריטוס.
הרעיונות השזורים ברומן משקפים את עולמו הפנימי של המחבר החל מסוגיות פילוסופיות שנולדו בעקבות ניסיונו האקדמי וכלה בתובנות חברתיות על אודות החיים, התרבות והחיבור בין אנשים. כל אלה מצטרפים יחדיו ליצירה מורכבת ומעוררת השראה, אשר חוצה את גבולות האוטוביוגרפיה האישית.
רעיון האופק, כפי שמוצג ברומן, הוא דימוי רב־משמעות. הוא מייצג את הגבול הדק שבין הידוע לבלתי ידוע, בין מה שבר השגה לבין מה שדורש מאמץ, חלומות ושאיפות. האופק עומד תמיד מולנו, מזמין אותנו לשאוף קדימה, להתפתח ולמצות את הפוטנציאל האישי שלנו, ללא תלות במסע חיינו בנקודת הזמן הנוכחית.
רוברט אלבז הוא פרופסור אמריטוס לספרות השוואתית בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. הוא פרסם וערך חמישה עשר ספרים באנגלית ובצרפתית הן בצפון אמריקה הן באירופה.
זהו ספרו השישי בהוצאת אוריון, קדמו לו הספרים: המלאכה השומרת; תלמה קרייס; רחשי סביבה; חביב; רוח זרה.
הוסף לסל
קרא עוד
החיים לא היו שושניםבקולו לא היה כל רמז להתרגשות שאחזה בו. באותה מעשיות שבה ניגש לכל דבר, יצא אל החצר, ומשם לצריף השני ששימש מגורים לסוסה, לפרה ולכמה תרנגולות מטילות. במהירות רתם את הסוסה לעגלה, בעודו מפזם ומבמבם לעצמו נעימה ישנה. הסוסה כמו הבינה ושיתפה פעולה. הוא עמד להיות אבא".
הספר החיים לא היו שושנים מספר את סיפורו של דוד שמידוב, המשקף את החיים בארץ ישראל החל משנות ה-30 של המאה הקודמת, ומקפל בתוכו לא מעט טרגדיות אישיות.
זהו אוסף סיפורים על חייהם של דוד ושל בני משפחתו בשנים שקדמו לקום המדינה ובשנותיה הראשונות, המתחברים לעלילה מרתקת. הספר אוצר בתוכו פיסת היסטוריה על החיים הקשים באותה תקופה – התאקלמות העולים לישראל, קשיים כלכליים, מאבקים עם הערבים ועוד. ביד רהוטה ורגישה גליה ברוידא מזרחי מתארת אירועים יומיומיים, וצובעת אותם בצבעים חיים מנקודת מבטה האופטימית של נחמה הקטנה, אימה של גליה.
גליה ברוידא מזרחי מעידה: "עוד מנעוריי רציתי לכתוב את סיפורו של סבי. בהתחלה הייתה צעירה מדי, אחר כך עסוקה מדי, ולבסוף הוא נפטר בשיבה טובה בלי שהספקתי. כשהגעתי לזה לבסוף, היו רוב בני דורו בעולם שכולו טוב. הכתוב מבוסס בעיקר על זיכרונותיה של אימי".
גליה ברוידא מזרחי נשואה ואם לשניים. בוגרת החוגים לשפה ערבית ולשפה ולשון עברית באוניברסיטת תל אביב. זהו ספרה הראשון.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||