.jpg)
.jpg)
אבן טועןקובץ סיפורים שנרקמו בשעות שאדם תוהה על חייו. אחדים מהם ביקשו את פישרם ואחדים התאמצו להינתק אל מחוזות ההזיה. יש מהם שמעוגנים באירועים שהיו ואחרים שיכלו להיות.
לידתם של הסיפורים בחיפוש דרכי ביטוי לעבודתה הספרותית של הכותבת, והם נותרו לצידה לאחר שמילאו את תפקידם. ראינו לנכון לכנס אותם בנפרד.
נורית יובל, מאיירת וסופרת ותיקה ורבת פעלים בתחום הספרות לילדים ונוער.
מספריה: דאבֶּליוּ עזאזל; נוצת בית החלומות; נורית לכל השנה; סַבְּרָהקָדַבְּרָה;
מתרגומיה: סוסון גבנונון מאת ירשוב; מעיבודיה: משלי שועלים מאת בְּרֶכְיָה הנקדן. איירה עיתונים וספרים רבים של מיטב היוצרים, ביניהם מגדל של קוביות בניתי והנשיקה שהלכה לאיבוד מאת דבורה עומר.
ספרה הקודם למבוגרים, חיים של נייר (בהוצאת גוונים), נכתב בסוגת אוטו-בִּדְיוֹנוֹגְרַפְיָה. תועדו בו מכתבים מימי שירותו של רופא ארצישראלי בצבא זר בימים שלפני קום המדינה, ילדוּת ירושלמית ומשפחה המצפה לו בצל מלחמות מכוננות. זהו סיפור אישי המשחזר תקופה בחיי המדינה ואת טלטלת המאה העשרים אשר הצמיחו גיבורים בעל כורחם.
הוסף לסל
קרא עוד
הייתי צריך לכתוב על אבאאתה צריך לכתוב על אבא, אמרה לו אימו, ובעקבות מכתב אהבה ישן, שהוא מגלה לאחר מות אביו, המספר מחליט לנסוע לגרמניה לגלות את היסודות, שעיצבו את דמותו של האיש העלום, שבמשך שנים קרא לו אבא. מסעו של המספר מתחיל למעשה בעוד אביו החי מתפוגג לאיטו חודשים ארוכים בבתי חולים בארץ, נמשך בגרמניה ואף בצרפת, בה חמק מפני הנאצים ושותפיהם, ולבסוף מסתיים בארץ, כשאימו פותחת בפניו לראשונה את נבכי מכאוביה.
נוכח כל ניסיונות הכתיבה הכושלים, גם לאחר שהוא מתוודע אל אהבת העלומים של אביו, הוא מגיע למסקנה שלא יוכל למלא את משאלתה של אימא, כי יותר משהוא מבקש לגלות את אבא, הוא שואף למצוא את עצמו. תסמונת חוסר הנחת אינה מניחה לו גם תוך כדי התחקות על עקבות אביו, ובכל הזדמנות הוא מחפש רוגע ונחמה בחיקן של נשים, מתמכר אל עוצמתן וחיוניותן, ובעיקר אל העונג המזדמן של יחסי מין עימן. בערוב ימיו חסר אונים בכיסא גלגלים חוזר המספר אל הנשים, שמילאו תדיר את החללים בקרבו, וכשהוא מבין לקראת הסוף שתעתועי שווא הוליכו אותו, הוא מנסה לשחזר את מעט רגעי החסד והאמת של חייו.
הוסף לסל
קרא עוד
הצריף של אביגדור"ילד, איך קוראים לך?"
כך, ממש במילים אלו, פונה אלי בבוקר מהביל של חודש יולי, הגדול מכולם, שרוע בחצר הצריף בלי חולצה על כיסא נוח מתפרק.
"רמי..." אני מגמגם לעברו.
"אוקי רמי, זה התפקיד הראשון שלך בתור מנהל אדמיניסטרטיבי של הצריף. רוץ מהר לגברת סוּסְליק הזקנה ותגיד לה שתוציא מהלמטה של המקרר ויטרינה שלה שלושה בקבוקי גולדסטאר הכי קרים שיש, הכי קרים!"
"ומי... משלם?" אני שואל בלחש בשביל לא להרגיז אותו על ההתחלה.
"תגיד לה שתרשום."
שש דקות על השעון בדיוק לקח לי להגיע מהצריף של אביגדור למכולת של גברת סוסליק, להכניס שלוש בירות גולדסטאר לשקית ולרוץ בחזרה. לא לפני שהסוסליקית שולחת לעברי קריאה עצבנית כמו שיצאתי מהמכולת.
"תגיד לפושטקים האלה בצריף שיתחילו לסגור חשבון אתי! מה הם חושבים להם, שאני אשתו של הברון רוטשילד?!"
מאז אותו בוקר היסטורי שבו מוניתי לתפקידי הרם לא היה ילד בשכונה שלא קינא בי. ליתר ביטחון הכנתי בבית מדבקה צבעונית, כתבתי עליה "הצריף של אביגדור–מנהל אדמיניסטרטיבי" ולא הורדתי אותה מהחולצה כל הקיץ!
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 6 קונים דירגו מוצר זה | ||