בּוֹא בְּיַחַד נְגַלֶּה...
מִי עִם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ מִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ?
וּמִי כְּשֶׁחוֹשֶׁךְ בַּחוּץ יוֹצֵא מִמְּחִלָּתוֹ?
מִי יוֹצֵא לָצוּד וּמִי צָרִיךְ לְהִיזָּהֵר?
וּמִי זוֹחֵל עַל בִּטְנוֹ, וּמִי רָץ וּמְנַתֵּר?
לָבִיא, יֶלֶד צָעִיר, יוֹצֵא לְאַחַר שֶׁנִּרְדַּם בַּלַּיְלָה לְמַסָּע לֵילֵי מְרַתֵּק מוֹתֵחַ וְקָסוּם. אֵילוּ חַיּוֹת לֵילִיּוֹת יִפְגֹּושׁ בְּמַסָּעוֹ? אֵילוּ סַכָּנוֹת אוֹרְבוֹת לוֹ בַּדֶּרֶךְ? כֵּיצַד יָגִיב לְבַעַל חַיִּים הַנִּמְצָא בְּסַכָּנָה? כֵּיצַד יִסְתַּיֵּם הַמַּסָּע? סָפֵק חֲלוֹם אוֹ שֶׁהַמַּסָּע הָיָה אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ? מַה דַּעְתְּכֶם?
הַמַּסָּע הַלֵּילִי שֶׁל לָבִיא הוּא סִפְרָהּ הַשֵּׁנִי שֶׁל קָרִין בַּר עֶזֶר (דֶזֶנְט). קָרִין בַּעֲלַת B.A בְּמַדְּעֵי הַהִתְנַהֲגוּת, בַּעֲלַת תְּעוּדַת הוֹרָאָה בַּחִינּוּךְ הַמְיֻוחָד, מְטַפֶּלֶת רִגְשִׁית בְּעֶזְרַת בַּעֲלֵי חַיִּים, לֵיצָנִית רְפוּאִית וּמִקְצוֹעִית. קָרִין יְדוּעָה גַּם בְּשֵׁם הַבָּמָה: "בִּילְבּוּלִית הַבַּלָּשִׁית", מַפְעִילָה וּמְשַׂמַּחַת יְלָדִים בִּימֵי הוּלֶּדֶת וּבְאֵרוּעִים מְשַׂמְּחִים נוֹסָפִים בְּשִׁלּוּב בַּעֲלֵי חַיִּים. עֵץ הַתַּפּוּזִים פּוֹגֵשׁ חֲבֵרִים הוּא סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן, שֶׁזָּכָה לְהַצְלָחָה רַבָּה.
בְּסִפְרָהּ מַצְלִיחָה קָרִין לְהַעֲבִיר מְסָרִים פְּשׁוּטִים בְּשָׂפָה סִפּוּרִית קְלִילָה וּמְחֹרֶזֶת. מְסָרִים אֵלּוּ תּוֹרְמִים לְפִתּוּחַ רְגָשׁוֹת וְאֶמְפַּתְיָה אֵצֶל הַיְלָדִים כְּלַפֵּי בַּעֲלֵי הַחַיִּים. סֵפֶר זֶה מַפְגִּישׁ אֶת הַיְּלָדִים בַּעֲלִילָה נְעִימָה וּמְלַטֶּפֶת עִם עֲרָכִים שׁוֹנִים, שֶׁאוֹתָם מְסַפְּקִים בַּעֲלֵי הַחַיִּים כְּמוֹ: סַקְרָנוּת, דִּמְיוֹן, הַצֹּרֶךְ בְּהִזְדַּהוּת, הַצֹּרֶךְ בְּשַׁיָּכוּת וּבְאַהֲבָה, הוּמוֹר, הַצֹּרֶךְ הַבְּסִיסִי בְּבִטָּחוֹן.
הַסֵּפֶר מְאַפְשֵׁר הִתְחַבְּרוּת לְעוֹלָמָם הַקָּסוּם שֶׁל בַּעֲלֵי הַחַיִּים וּפוֹתֵחַ צֹהַר לַגִּיל הָרַךְ לְהַכִּיר אֶת חַיּוֹת הַלַּיְלָה וּלְלַמְּדָם עַל עֶרְכִּיּוּת וְאַהֲבַת עוֹלָם הַחַי. כַּאֲשֶׁר יְצִירָתִיּוּת, מֶסֶר, חֶמְלָה וַעֲרָכִים נִפְגָּשִׁים יַחַד - נוֹלָד סֵפֶר שֶׁכָּזֶה!
קְרִיאָה נְעִימָה!
רָחֵלִי גַּבַּאי, יוֹעֶצֶת חִינּוּכִית


לא לזרוק!במשך כארבעים שנה אני מנהלת גמ״ח ייעוץ. מתקשרים אליי כל מיני אנשים עם כל מיני שאלות. יום אחד התקשר אבא צעיר ושאל בקול מודאג, ״הבן שלי אכל אגס ובלע בטעות את הגרעינים, כלומר את הזרעים שבפנים, את מבינה? זה מסוכן? צריך לקחת אותו למיון?״
הוא לא היחיד שזורק את החלק הפנימי של האגס או התפוח, חשבתי. כמה חבל.
כך נולד הספר.
אנשים רבים אוכלים פירות לאחר שקילפו אותם, אבל האם נכון לעשות את זה?
אל תמהרו לזרוק זרעי פירות: זהו אוצר שיש לנצל ולא לזרוק. אל תמהרו לזרוק קליפות: תתפלאו לדעת כמה סגולות רפואיות ושימושים ביתיים יש להן.
אם תשתמשו בהם, תחסכו הרבה כסף ובריאות.
כמובן, כל האמור בספר בגדר מידע בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון, לייעוץ או לטיפול רפואי.
זהו הספר ה-16 של המחברת. בין יתר ספריה: קל להיות בריא; יפה, בריאה ולא מורעלת; צעדים במשעולי הרפואה המערבית; טיפול טבעי מהו? תוכלו לראות את רשימת הספרים של המחברת בסוף הספר הזה.
הוסף לסל
קרא עוד
בקרן הרחובות המקביליםבריאה
לִמְתֹּחַ צַוָּאר כְּאַחַד הָעֲגוּרִים
וּלְהַקְשִׁיב. לְהַקְשִׁיב לָרוּחַ
הַמֶּפְלַרְטֶטֶת עִם עֵדֶר
כְּבָשִׂים. לִטְעֹם מִפְּרִי
שֶׁטֶּרֶם הִבְשִׁיל
וּלְהַבִּיט. לְהַבִּיט בַּיָּרֹק
הַמְּרַפְרֵף בֵּין אֹפֶק לְמַחְשָׁבָה
וְלִנְשֹׁם. לִנְשֹׁם
וּלְחַבֵּק מְעַרְבּוֹלוֹת
דּוֹהֲרוֹת. לִיצֹר אֶת עַצְמְךָ
מֵחָדָשׁ.
שלומי חסקי אומר שירה.
הוא מחבק מערבולות, נזכר ב"סבנטיז", שהיו שנות השבעים, ואומר שירה. עובר בשיטפון, במדבריות ההזיה, בדממה צבעונית, נזכר בילדותו, במראות ובדמויות שפגש, מתבונן במציאות העיר, במציאות חייו וסביבתו ואומר שירה. לפעמים הוא רך, לפעמים קשה, מתווכח, נאבק, מוחה, מתפכח, ואומר שירה. אשרי האיש האומר תמיד שירה.
יעקב רוטבליט
הוסף לסל
קרא עוד
אולטרה 66 ומלחמתו בנמלה הענקית עם הארס הקטלנינְמָלָה עֲנָקִית עִם אֶרֶס קַטְלָנִי מְנַסָּה לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הָעוֹלָם.
הַאִם אוּלְטְרָה 66 יַצְלִיחַ לַעֲצֹר אוֹתָהּ?
זֶהוּ סִפּוּר מוֹתֵחַ עַל יֶלֶד אַמִּיץ שֶׁלֹּא מְפַחֵד לְהִתְנַסּוֹת.
הַרְפַּתְקָה מְלֵאַת יְצִירָתִיּוֹת וְדִמְיוֹן, עִם חַיְזָרִים, חֲלָלִיוֹת, מִכְתָּבִים סוֹדִיִּים וְכוֹחוֹת מְיֻחָדִים.
בְּדִיּוּק מָה שֶׁיְּלָדִים אוֹהֲבִים.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 1 קונים דירגו מוצר זה | ||