ספר זה הוא חלק מפעילות ענפה של המרכז החינוכי במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, אשר בבסיסו עומד מודל הדיאלוג החינוכי בשעת משבר, שמתווך את חוויית האשפוז לילד והוריו באופן מקצועי, מיטבי ומדויק, ומשמש כלי תומך להכנת ילדים צעירים לקראת הליך רפואי.
הסיפור מסייע להפיג תחושות של אי ודאות וחשש, ובעיקר מאפשר לילדים לגלות בעצמם את הכוח הפנימי להתמודד עם מצבים חדשים ולהפוך את חוויית האשפוז לחוויית צמיחה.
פרופ' מירב חן
ראש החוג לפסיכולוגיה, המכללה האקדמית תל חי
יועצת אקדמית, המרכז החינוכי שניידר

.jpg)

.jpg)
צנצנת הדמעות של דביראמא של דביר לוקחת אותו כל בוקר אל הגן,
וכמו הרבה ילדים קטנים קשה לו להיפרד.
יום אחד גילה דביר לסבתא:
"אַתְּ יוֹדַעַת סַבְתָּא, אֲנִי בּוֹכֶה הַרְבֵּה בַּגָּן.....
אֲנִי בּוֹכֶה כִּי אִמָּא מַשְׁאִירָה אוֹתִי בַּגַּן וְהוֹלֶכֶת לָעֲבוֹדָה.
וְאָז אֲנִי מְאֹד עָצוּב..."
הוסף לסל
קרא עוד
תיבת הנגינהסבתא שלפה צמיד זהב וליטפה אותו באיטיות מול עיניי הבוהות בהתרגשות. "זה זהב אמיתי?" שאלתי בהתלהבות כמוצא אוצר. היא הנהנה בראשה ונתנה לי לחוש בו בידיי הקטנות.
"פעם היו לי הרבה צמידים," אמרה בטון של אישה קשת יום, "חלק מהם נקנו על ידי סבא וחלק ירשתי מאימי." היא ליטפה את ראשי והמשיכה, "זה חשוב כי בכל פעם שחסר כסף, עוזרים מהשמיים לסבא למכור את אחד הצמידים ובכסף לקנות אוכל או בגדים."
כזו היתה סבתא פורטונה, בלתי עציבה, בכל דבר ראתה סימן חיובי מהשמיים. שנים רבות חלפו מאז, אך אני עדיין נזכר בדמותה העמלה מהנץ החמה ועד שהערב כבש את הבית. זוכר את שעות הערב ברכסים כשהייתי חוזר מהמגרש, אורות הבתים מנצנצים, כולם חוזרים מתפילת ערבית בבית הכנסת ואני נכנס לבית הקטן והחם ומתכבד בפריקסה ובחיבוק חם.
דורון סיון, מחבר הספר "מכוון המצפנים", מזמין אתכם למסע מרגש בין תחנות חייו. דרך סיפורים קצרים ונוגעים ללב, הוא משתף בחוויות תמימות מהילדות, סערות ההתבגרות כנער וחייל, והתובנות שחווה לאורך השנים בעת שטיפל בהוריו. בין השורות נשקפת דמותה של סבתא פורטונה, שהאמונה העמוקה שלה בכוח עליון היוותה מצפן עבורה. הסיפורים שוזרים יחדיו צחוק ודמעות, סוחפים את הקורא ומותירים חותם בלב גם לאחר שהספר נסגר.
הוסף לסל
קרא עוד
ריצת חייבנובמבר 2021 חציתי את קו הסיום של ״חצי איש הברזל״ טבריה תחרות המשלבת שחייה, ריצה ורכיבה על אופניים מסביב לכינרת, בתוצאה נאה של 6:12 שעות, אבל משהו בפנים חזר וניקר בי: לפי כל האימונים הייתי אמור לרדת משש שעות. מה קרה לי?
חצי שנה מאוחר יותר, לאחר שבריצות אימון שגרתיות חשתי תשישות לא מובנת, התחלתי לעבור סדרת בדיקות. כאדם צעיר, ספורטאי, המקפיד על אורח חיים בריא, לא הייתה לי שום סיבה לחשוש. אבל כשהגיעו תוצאות הבדיקות, השמיים נפלו עליי: התברר שבקיבתי מקנן זה שנים גידול סרטני ממאיר ואלים בגודל עשרה סנטימטר. הריצה למעשה הצילה את חיי: לא סבלתי מכאבים או מתסמינים כלשהם, ואלמלא אותה תשישות באימונים, לא הייתי טורח להיבדק.
יצאתי למסע ברכבת הרים מסחררת וחסרת רחמים: עברתי טיפולי כימו מייסרים וניתוח מורכב להוצאת הקיבה. הגעתי לרגעי השפל של חיי, אבל דווקא אז התעשתּי והפכתי להיות נהג הקטר של הרכבת.
בגילוי לב מרגש וסוחף מגולל תומר סננס את סיפור חייו – סיפור מעורר השראה על התמודדות עם כאבים פיזיים ומשברים נפשיים, על המשפחה התומכת, על הנחישות ואהבת החיים – ועל ניצחון מתוק במיוחד במסלול המרתון אחרי שנתיים של מאבק על החיים.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||