קרייתונו

סוד משפחתי אפל, ילדות מאושרת בקריית אונו, חומרי ארכיון ולא מעט דמיון.

אלה הם החומרים מהם עשוי הספר הזה. על פני מאה שנה, משנות העשרים של המאה העשרים ועד ימינו, מכפר אונו ועד סלוניקי, מתל אביב ועד המושבה משמר הירדן, הרומן הזה לא מפסיק להפתיע. במבט נשי, ילדי וגם בוגר, בנימה משועשעת שמתחתיה רוחש לא מעט כאב נע רומן הביכורים הבשל הזה.

• מדוע ניסה עזריה רפאל לירות באשתו כשחזר מהמשמר האזרחי בעצם ימי מלחמת העולם?
• מדוע נאלצה סבתא יהודית לצפות בילדיה הקטנים רק מבעד לשלבי החלון של כיתה אחת בגימנסיה הרצליה?
• איך בונים אוהל סיירים ולמי זה נחוץ?

קרייתונו של שנות השבעים והשמונים מתגלה כחממה אנושית, ירוקה ומוארת, שכיף לגדול בו. בו בזמן ההסתכלות המאוחרת מעוררת שאלות נוקבות אודות דור שנות השישים, ״דור סנדוויץ״, חסר תהילה שבגר בארץ.

הרי אנחנו, עשרים שנה אחרי השואה, כבר יכולנו לחיות באמת. נולדנו בשנות השישים, אבל איפה הסיקסטיז ואיפה היינו אנחנו. כשבוודסטוק חגגו, כשבקליפורניה עישנו, וכשהסטודנטים באירופה עלו על בריקדות, אנחנו הלכנו לגן חובה ולמדנו שירי מולדת. ובצופים למדנו להקים אוהל סיירים לכל צרה שלא תבוא.
קרייתונו, קרייתונו. היינו כאן. אבל האם גם חיינו כאן?

על ילדות ועל אימהות, על אושר ועל ספקות, על שמחות קטנות וכאבים גדולים, קרייתונו הוא קליידוסקופ צבעוני, טיפת מים אנושית אחת שחורגת הרבה מעבר לזמן והמקום.

דליה גבריאלי נורי היא פרופסור לתקשורת ולתרבות ישראלית. זהו הרומן הראשון שלה שרואה אור במסגרת חגיגות שמונים שנה לקריית אונו.