למה אנו מתכוונים בביטויים "תיבת פנדורה", "נרקיסיסט" ו"סוס טרויאני"?
בספר זה תמצאו עשרים ביטויים הקשורים לסיפורי מיתולוגיה בהנגשה לילדים.
מיועד להקראה מגיל הגן ועד לקריאה עצמית בסוף בית הספר ואף יותר...


ללכת על הקצהבמארג שירים זה נשמע את קולה של המשוררת קורא לנו לפתוח את הכריכה הקשה ולחוש את מרקם הדפים הלבנים, המעוטרים כתמי דיו שחורים – אלו שירים המבקשים לערער קביעות מוצקות ודעות קדומות; שירים המבקשים השראה ובכך מעניקים אותה בחזרה. כך מבקש קול המשוררת לטלטל את הקורא הנה והנה, פעם במבט מפוכח ושׂבע שנים ופעם בהסתכלות ראשונית-בתולית. שירים המנערים את הקורא מכיסאו, ממושבו הנוח, ומוציאים אותו למסע חובק עולמות.
הוסף לסל
קרא עוד
אמא ואני עושים שוקסיפור פשוט, הלקוח מחיי היומיום של כל אחד מאתנו. סיפור אנושי, מרגש ומשעשע, בו שזורים גם ערכים ומסרים מהותיים ומשמעותיים, שכמעט הלכו לאיבוד בימינו אלה, כגון רגישות לצורכי הזולת.
הוסף לסל
קרא עוד
ויהי בימי קורונהתוך כדי שאני באמצע הצִחְצוּח באמבטיה, נכנסת דבורתי, פותחת את המגירה השמאלית של התרופות, שולפת משם קופסא קטנה, זורקת לפח האשפה, מסתובבת ויוצאת... אני, עם פה מלא, מטפטף על הרצפה את משחת השיניים לכיוון הפח ודולה משם קופסת אָדוויל פוֹרטֶה, 30 שקל בסופּרפארם.
"תשאיר בפח!" היא קולטת אותי "לא קראת מה כתבה דוקטור קוֹנְסְטָּנְצֶה מאיטליה על אדוויל?"
"לא, מה כתבה?"
"תקשיב טוב. הדוקטורה הזאת שהיא מומחית בין לאומית למחלות זיקנה, כתבה במפורש שהאדוויל, כמו שהוא נכנס לגוף, ישר מחפש נגיף קורונאי רדום, מעמיס אותו על הגב ונוסע איתו דוּך לריאות. מספיק מסוכן, נכון?"
בשעה שמונה בול מתייצבת אירה המנקה שמגיעה להפוך לי את הבית.
"תגיד רמי, ראית מה כתבו בפייסבוק?" פולטת חסרת נשימה ומראה לי את הנייד שלה.
"אסור לקחת נורופן 50 מ"ג בשום אופן! אלא אם אתה רוצה לחטוף חורונה!" רצה לאמבטיה, חוזרת עם קופסת פלסטיק ומטיסה אותה לפח.
"אבל אירה זה נורופן 25 מ"ג לא 50..."
"גם זה חולירע לחורונה." אירה הזאת יש לה בעיה של שנים עם האות ק'...
"תגידי אירה, יש עוד תרופות חולירע שכתבו עליהם?" תוך חצי שעה העיפו לי לפח מאה שקל טבין וטקילין...
"לא יודעת, תיכף בודקת. תרים את הרגליים בבקשה."
יקיריי,
אסופת הפוסטים הזאת שנכתבה בעצם ימי הקורונה, דלתא, אומיקרונה, חולירע, החלה את דרכה בפוסט מחויך שהעליתי בַּפֵייסוּש בימיה הראשונים של המגיפה ימח-שמה...
תודה לכולכם שהייתם איתי בימים ההזויים ההם. שימו מסיכות, התמרחו באלכּוגֵ'יל, שתו מים, לכו רק בצל ותהיו לי בריאים...
ויהי בימי קורונה הוא ספרו השישי של רמי בר אדון.
קדמו לו:
מרפסת מול הים בהוצאת אסטרולוג/ידיעות ספרים
בסנדלים על גשר הירקון בהוצאת רימונים/כתר
קזוארינות מתות זקופות בהוצאת רימונים/כתר
דברים שרציתי לומר בהוצאת אוריון
הצריף של אביגדור בהוצאת אוריון
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||