

עקבות נסתרותפרננדו באטלר, נגן כינור בתזמורת הפילהרמונית בווינה, מקבל הודעת דוא"ל מפתיעה, המוציאה אותו מחיי השגרה אל מסע בעקבות עברו של אביו, מסע השזור באירועי המלחמה המלוכלכת בארגנטינה של סוף שנות השבעים.
בהדרגה מתגלה מורכבותה של החידה שחד לו אביו. מתחת לפני השטח נחשפות עקבות הממתינות להתגלות, שבכוחן לשפוך אור חדש על אירועי התקופה ועל מעורבותה של ישראל בהם. אלא שגם היום יש מי שנלחם כדי שמידע זה לא יראה אור. פרננדו מוצא עצמו נרדף על ידי כוחות עלומים, נאלץ להימלט מהם יחד עם אחיו דניאל ברחבי אמריקה הדרומית, לומד אגב כך שחייו בווינה תקועים ותפלים, וכי עליו להתנער מהעכבות השולטות בחייו.
בספר ביכורים חשוב זה מעלה המחבר, מהנדס תוכנה במקצועו, שאלות כבדות משקל הנוגעות לטיבה ולהיקפה של האחריות החברתית בעידן הטכנולוגי שבו אנו חיים. מהי אחריותו של מדען לשימוש שנעשה בפיתוחיו? מתי אמור מהנדס להבין כי אין הוא מתבונן מהצד, אלא שותף למציאות שאותה הוא יוצר? באיזה שלב הופכת בחירתו של אדם שלא להתערב לפשע?
הוסף לסל
קרא עוד
את מדממת אני בוכה"את מדממת אני בוכה", ספרה של שולה בן-דעת, מזמין את הקורא להיכנס אל תוך עולמה המורכב של ילדה, ואחר כך אישה, שחלקים מזיכרונותיה נשארו לא מעובדים. הוא בנוי בעיקר מדיאלוגים בין החלקים הפנימיים של נפשה, שנוצרו מתוך החוויות הטראומטיות שעברה. הספר המיוחד הזה נכתב בכתיבה אינטואיטיבית, כנה, מהירה וקולחת, של מי שעברה חוויות קשות בילדותה אבל הצליחה להתמודד ולהשתקם.
הוסף לסל
קרא עוד
קולות שתמיד איתי"רק ביום ראשון, 7.10.73, בשעה 22:30, קיבלתי הוראה, בקול נשי(קשרית) המורה לנו לנטוש/לסגת. האם לא מן התבונה הצבאית היה שפקודה כזו תימסר על ידי מפקד בכיר ולו רק לענות על שאלות טכניות ומבצעיות הכרוכות בנסיגה? אך שוב אני מצהיר כי לא קלמן מגן ולא בשעה 20:00, אלא קשרית, ובשעה 22:30 נתנה הוראה לנטוש..." (מפקד מעוז מילאנו במלחמת יום כיפור) תיקי וידאס, אשה במלחמת גברים. חיילת בחדר המלחמה של מפקד בלוזה, היא קשרית שממנה קיבל מפקד מעוז מילאנו שעל גדוד תעלת סואץ, ביום השני למלחמת יום הכיפור, את ההוראה לנטוש את המעוז ולסגת לכיוון מזרח. מילאנו לא היה מחוז היחיד. גם מחוזים אחרים בגזרה הצפונית של התעלה, קיבלו הוראות נטישה דומות. לא ממפקדי האוגדה. הפקודה הועברה בקשר, בקול נשי, בקולה של הקשרית שנתנה את ההוראה שאמורה היתה להינתן על ידי אחרים. קולות שתמיד איתי, אינו עוד ספר על מלחמת יום כיפור. בעזרת הקולות שנשמעו דרך רשתות הקשר בחדר המלחמה בבלוזה, מתארת תיקי וידאס מנקודת מבט שונה את ימי המלחמה הראשונים - את ההחלטות והדילמות, את ההפתעה, את קריאות לעזרה של המעוזים הנצורים, את מלחמת הגבורה של הטנקיסטים שחשו לעזרה ושל חיילי המעוזים שנלחמו על חייהם. ולא פחות מזה - גם את הקולות שלא נשמעו: שתיקת המפקדים. ספר מיוחד ומרתק שמשלב את הגעגועים לחולות סיני, לחופי הים, לשקיעות המיוחדות, לאחוות הלוחמים, עם הקולות והמראות הקשים של מלחמת הדמים שפרצה בשבת בצהריים.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 5 קונים דירגו מוצר זה | ||