לביא הוא ילד פיקח, שובב ומצחיק, שאוהב לחקור ולבדוק כל דבר בדרך המיוחדת שלו. כך יוצא שלפעמים הוא עושה שטויות. אימא קצת כועסת, מתפלאת, אבל לבסוף מבינה.
דרך הסיפור המשעשע והרגיש נוכל ללמוד שכמעט בכל שטות חבויה משמעות; שאי אפשר להתהלך כל הזמן בפנים רציניות; שאפשר לתת מקום לשטויות, אצל ילדים ואצל מבוגרים. לביא מבין לליבה של אימא, רואה שלפעמים היא מוטרדת או עצובה, ודרך השטויות שהוא עושה הוא מנסה להצחיק אותה ולהעלות חיוך על פניה.

.jpg)
.jpg)

.jpg)
.jpg)
תתפשטיאת הסוד הגדול הזה שלי מעולם לא גיליתי לאף אחד, למעט לחברתי הטובה ציפי.
בספר זה לראשונה אני משתפת גם אתכם, הקוראים. כתבתי בו את האמת שמעולם לא העזתי לומר בקול רם אפילו לעצמי:
שאני, דנה גולד לוין, אישה בת 40, גרושה ואם חד-הורית לשני מתבגרים, התפרנסתי מהתערטלות מול גברים זרים באתר מצלמות סקס.
ולא, אני לא זונה. וגם לא סתם פרחה קלת דעת. אני האישה הכי נורמטיבית שאפשר לדמיין. ועדיין, בזה עסקתי.
תוך כדי עיסוקי בתחום זה גיליתי עולם שהדהים אותי. עולם סוער של גבריות יצרית מתפרצת מלא בתאוות, הורמונים, חרמנות בלתי נדלית ותשוקה עצומה בלתי מרוסנת. שם, באתר הזה, חשופה בגופי לעיניהם של גברים זרים, הפכתי להיות הפנטזיה הנשית שמעולם לא העזתי להיות בחיי. שם, מול מצלמת מסך המחשב, דווקא במקום שאין בו אלוהים ובתוך החושך אליו נבלעתי, גיליתי את עצמי, את מיניותי ואת האור הגדול שהפך לאהבת חיי.
הוסף לסל
קרא עוד
אמא, משעמם לי"אִמָּא, מְשַׁעֲמֵם לִי", הַמִּשְׁפָּט הַמֻּכָּר כָּל כָּךְ שֶׁהוֹרִים שׁוֹמְעִים מִיַּלְדֵיהֶם שׁוּב וָשׁוּב, גַּם אִם דַּקּוֹת אֲחָדוֹת קֹדֶם לָכֵן שִׂחֲקוּ בַּמִּשְׂחָק הֲכִי מְרַתֵּק שֶׁיֵּשׁ אוֹ אִם שָׁבוּ מֵהַרְפַּתְקָה אוֹ מִבִּלּוּי מַלְהִיבִים וּמְהַנִּים בְּיוֹתֵר.
הוסף לסל
קרא עוד
תיבת הנגינהסבתא שלפה צמיד זהב וליטפה אותו באיטיות מול עיניי הבוהות בהתרגשות. "זה זהב אמיתי?" שאלתי בהתלהבות כמוצא אוצר. היא הנהנה בראשה ונתנה לי לחוש בו בידיי הקטנות.
"פעם היו לי הרבה צמידים," אמרה בטון של אישה קשת יום, "חלק מהם נקנו על ידי סבא וחלק ירשתי מאימי." היא ליטפה את ראשי והמשיכה, "זה חשוב כי בכל פעם שחסר כסף, עוזרים מהשמיים לסבא למכור את אחד הצמידים ובכסף לקנות אוכל או בגדים."
כזו היתה סבתא פורטונה, בלתי עציבה, בכל דבר ראתה סימן חיובי מהשמיים. שנים רבות חלפו מאז, אך אני עדיין נזכר בדמותה העמלה מהנץ החמה ועד שהערב כבש את הבית. זוכר את שעות הערב ברכסים כשהייתי חוזר מהמגרש, אורות הבתים מנצנצים, כולם חוזרים מתפילת ערבית בבית הכנסת ואני נכנס לבית הקטן והחם ומתכבד בפריקסה ובחיבוק חם.
דורון סיון, מחבר הספר "מכוון המצפנים", מזמין אתכם למסע מרגש בין תחנות חייו. דרך סיפורים קצרים ונוגעים ללב, הוא משתף בחוויות תמימות מהילדות, סערות ההתבגרות כנער וחייל, והתובנות שחווה לאורך השנים בעת שטיפל בהוריו. בין השורות נשקפת דמותה של סבתא פורטונה, שהאמונה העמוקה שלה בכוח עליון היוותה מצפן עבורה. הסיפורים שוזרים יחדיו צחוק ודמעות, סוחפים את הקורא ומותירים חותם בלב גם לאחר שהספר נסגר.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 4 קונים דירגו מוצר זה | ||