

נער היערותנער בן חמש עשרה נטל תחת חסותו ילדים ונוער ביערות פולין המזרחית, בזמן מלחמת העולם השנייה והנהיג אותם במשך שלוש שנים. במהלך מנוסתם ביערות הם חיו כארנבות רדופות, יחד יצאו למסעות צידִ כדי לשרוד. כשהוא ברח מגטו בראנסק, הבטיח לאימו שישרוד את המלחמה ויישאר בחיים. מאז גייס את כל כישוריו ואת תעצומות הנפש שדלה מתהום אנושיותו, כדי לקיים את הבטחתו לאימו. יצר החיים והרצון לחיות היו כה חזקים אצלו, שכל מכשול חישל אותו שבעתיים. ביודעו שאחרים סומכים עליו, התעלה על פחדיו, הקרין חוזק ועודד אחרים לבל תיפול רוחם.
הספר נער היערות, מגוללַ סיפור על אומץ לב עד כדי סיכון החיים, על אהבה עזה לחיים ולאדם ועל הישרדות נואשת בתנאים בלתי אנושיים. נער היערות הוא גם סיפורה של תקופה, בה גיבוריה עוברים במקביל לתחנות חייהם, גם תחנות היסטוריות בתקופת מלחמת העולם השנייה.
הוסף לסל
קרא עוד
להתבגר בתבונהרבים מאתנו מודעים לכך שיש להתכונן לתקופות שונות במהלך חיינו. לזוגיות, ללידת ילד, להורות...
אך האם אנחנו מכינים את עצמנו לקראת המחצית השנייה של חיינו?
תקופה זו הִנה אחת מהתקופות הארוכות והדינמיות ביותר בחיינו. בהגיענו למחצית השנייה של החיים, צפויות לנו עוד כ-30 – 40 שנות חיים. מה הם השינויים הצפויים לנו,ואיך נערכים ומתארגנים לקראתם?
** אזל המלאי***
הוסף לסל
קרא עוד
המביא לבית הדפוסהמביא לבית הדפוס - חייו של זאב-וולף יוסקוביץ-יוסיפון
לא עוד, לא עוד ישיבה, לא עוד גורא. הם מכריחים אותי להתחתן עם אסתר, הבת הבכורה של פרץ נחום. לא רק שהיא מכוערת, גם אין לי על מה לדבר איתה.
אני רוצה לעשות דברים אחרים. נמאס לי מהספרים שיש כאן, שצריך להגיד מה אמר זה ומה ענה לו ההוא. אני רוצה לכתוב ספרים אחרים כמו מאפו, או שירים כמו י. ל. פרץ. אני רוצה אוויר. אני לא יכול לחיות כאן. אני רוצה מרחבים, שדות, עצים.
"אני מכריז בזאת על פתיחתה של שנת יוסיפון. לידידי היקר יוסקוביץ ימלאו בסוף השנה הזאת ששים שנים טבין ותקילין. השנה תתחיל היום לפנות ערב כאשר נצא כולנו וניטע כאן, בעין הוד, את כרם יוסיפון, שפירותיו יוקדשו ליצירת יין הראוי לשמו של ידידי יוסקוביץ הקרוי גם יוסיפון. בינתיים, עד שינטעו הגפנים, ייבצרו הענבים וייאצר היין בחביות..."
(איצ'ה ממבוש)
אחדים מתרגומים אלה באו בדפוס, בשעתם, ולפני שנים צירף ידידי זאב יוסיפון (יוסקוביץ) מן הפרקים הראשונים ההם חוברת "פרטית" משלו, והיה הולך- סובב בארץ כדרכו מאז, ומשמיע את שיריה, יחד עם שאר שירים שבתרמילו, לפני קהלו-מיודעו לעת שבת חברים גם יחד, בקיבוצים, במושבות ובערים. ליוסיפון, למינסטרֶל היהודי שבו, לתרמיל ולנבל שעל גבו ולפיטן שבחובּוֹ, מוקדש אוסף זה של שירת מינסטרֶלים שמקדֶם.
(נתן אלתרמן)
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 5 קונים דירגו מוצר זה | ||