
.jpg)
.jpg)
.jpg)

.jpg)
.jpg)
.jpg)
פנים אחרות
פנים אחרות, הוא לקט סיפורים שמסתכלים פנימה, אל המקום שבו נמצאים הפחדים והחרדות שלנו, המקום שבו נמצאות שאלות שלא תמיד יש להן תשובות. הם נוגעים בעצב הפתוח של אהבה, אימהות ואובדן, מדברים אל לב הקוראים ונשארים במחשבותיהם זמן רב לאחר הקריאה. הסיפורים מתרחשים בכל מקום ובשום מקום, והם מתארים בחמלה ובאהבת אדם את נקודות המפנה ומצבי הקיצון שאותם כולנו עשויים לגלות.
ד"ר רונית לוינגר קוריאל עובדיה היא בת למשפחה גדולה, רעיה ואם. היא רופאת שיניים המנהלת כיום מספר מרכזים רפואיים. ד"ר רונית משלבת בחייה את כל העולמות. היא מציגה שלל דמויות מקוריות הנפגשות עם גורלן, ומוצאת פתרונות ויכולות ממקום בלתי צפוי, אם מתוכן או מהסובבים אותן. קולה הנוכח והמכיל עובר כחוט השני בסיפורים ומחבר אותם לחוויה אחת שלמה ויוצאת דופן, שהדמיון והמציאות נראים בה שונים אך למעשה אינם רחוקים זה מזה.
הוסף לסל
קרא עוד
אגדת המילים השמחות
"מַדּוּעַ יֵשׁ צוֹרֶךְ בְּמִלִּים, שֶׁלֹּא מִן הַמִּלּוֹן?"
"בִּגְלַל הַמִּשְׁפָּחָה," הָאָדוֹן עָנָה.
"בִּגְלַל הַהוּמוֹר," צָחֲקָה הַיַּלְדָּה.
"בִּגְלַל הַשִּׂמְחָה," חִיְּכָה הַגְּבֶרֶת.
"בִּגְלַל שֶׁזֶּה מְיֻחָד רַק לָנוּ," לָחַשׁ הַיֶּלֶד.
במדינה קטנה, ברחוב קטן, בבית קטן, גרה משפחה מיוחדת. בני המשפחה מדברים בשפה שונה מהמקובל. הם מקשטים את המילים וממציאים "מילים שמחות" המייחדות את הווייתם.
השמועה על "המילים השמחות" מתפשטת ומגיעה לעיר הבירה "מלל". מועצת המילים מתייחסת בכובד ראש לתופעה. כבוד השופט העליון וחברי המועצה מטפלים בבעיה ברצינות רבה, עד לפתרון המיוחל.
הסיפור מיועד לקטנים וגדולים. הוא נכתב בחריזה הומוריסטית המותאמת לעולם הילדים וקורץ גם למבוגרים. הרעיון המנחה את העלילה, רומז שאל לנו לפחד מאימוץ נורמות חדשות, גם אם הן שונות מהמקובל. הן עשויות להיטיב את חיינו, אפילו אם מדובר רק במילים...
הוסף לסל
קרא עוד
ויהי בימי קורונהתוך כדי שאני באמצע הצִחְצוּח באמבטיה, נכנסת דבורתי, פותחת את המגירה השמאלית של התרופות, שולפת משם קופסא קטנה, זורקת לפח האשפה, מסתובבת ויוצאת... אני, עם פה מלא, מטפטף על הרצפה את משחת השיניים לכיוון הפח ודולה משם קופסת אָדוויל פוֹרטֶה, 30 שקל בסופּרפארם.
"תשאיר בפח!" היא קולטת אותי "לא קראת מה כתבה דוקטור קוֹנְסְטָּנְצֶה מאיטליה על אדוויל?"
"לא, מה כתבה?"
"תקשיב טוב. הדוקטורה הזאת שהיא מומחית בין לאומית למחלות זיקנה, כתבה במפורש שהאדוויל, כמו שהוא נכנס לגוף, ישר מחפש נגיף קורונאי רדום, מעמיס אותו על הגב ונוסע איתו דוּך לריאות. מספיק מסוכן, נכון?"
בשעה שמונה בול מתייצבת אירה המנקה שמגיעה להפוך לי את הבית.
"תגיד רמי, ראית מה כתבו בפייסבוק?" פולטת חסרת נשימה ומראה לי את הנייד שלה.
"אסור לקחת נורופן 50 מ"ג בשום אופן! אלא אם אתה רוצה לחטוף חורונה!" רצה לאמבטיה, חוזרת עם קופסת פלסטיק ומטיסה אותה לפח.
"אבל אירה זה נורופן 25 מ"ג לא 50..."
"גם זה חולירע לחורונה." אירה הזאת יש לה בעיה של שנים עם האות ק'...
"תגידי אירה, יש עוד תרופות חולירע שכתבו עליהם?" תוך חצי שעה העיפו לי לפח מאה שקל טבין וטקילין...
"לא יודעת, תיכף בודקת. תרים את הרגליים בבקשה."
יקיריי,
אסופת הפוסטים הזאת שנכתבה בעצם ימי הקורונה, דלתא, אומיקרונה, חולירע, החלה את דרכה בפוסט מחויך שהעליתי בַּפֵייסוּש בימיה הראשונים של המגיפה ימח-שמה...
תודה לכולכם שהייתם איתי בימים ההזויים ההם. שימו מסיכות, התמרחו באלכּוגֵ'יל, שתו מים, לכו רק בצל ותהיו לי בריאים...
ויהי בימי קורונה הוא ספרו השישי של רמי בר אדון.
קדמו לו:
מרפסת מול הים בהוצאת אסטרולוג/ידיעות ספרים
בסנדלים על גשר הירקון בהוצאת רימונים/כתר
קזוארינות מתות זקופות בהוצאת רימונים/כתר
דברים שרציתי לומר בהוצאת אוריון
הצריף של אביגדור בהוצאת אוריון
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 20 קונים דירגו מוצר זה | ||