.jpg)
.jpg)
נסטרןלאחר מות אמה פותחת שרה צרור מכתבים הטמונים במחסן שבחצר ביתה. המכתבים פותחים בפניה צוהר לסיפור משפחתה הקשה: לקורות חייה הטרגיים של נָסְטָרַן ואהבתה האסורה לעזיז, בנו של בעלה האכזר, לגורלם של זוג האוהבים ולבסוף לקשר שלהם לשרה ולבקשת הסליחה של אמה, שהוצמדה בפתק לצרור המכתבים.
הוסף לסל
קרא עוד
נבואה וגעגועהשדה היה אין-סופי. גווניו הצהובים נמתחו עד האופק ונדמה היה שהשמיים יהפכו גם הם להיות צהובים מרוב שדות. רוח חזקה הכתה בפניי, טיפות גשם הרטיבו את שמלתי, רצתי יחפה מתעלמת מכל הקוצים שדקרו את כפות רגליי. שולי השמלה נתפסו בשיבולים ועלים יבשים נתפסו בשערי. מאיפה יש כאן עלים הרי אין עצים? רק שדה צהוב ובלתי נגמר ואני חייבת לרוץ מהר להספיק, לפני שייגמר. הנשימה כבדה, הלב דופק בקצב על טבעי, הדמעות זולגות מתערבבות עם גשם, הלוואי שתהיה שם כשאגיע. השדה אין-סופי, הרוח בולמת אותי, אני מתנשפת.
דפים אלו נושאים לא רק מילים, אלא קול ייחודי - עוצמתי ושברירי כאחד, שמבקש להתבונן באומץ על נשיות מודעת, אימהות שהיא מהות, חוסר צדק, כמיהה וגם שבר שבעה באוקטובר שמתוכו צמחה הודיה.
השירים וקטעי הפרוזה שבספר נולדו מתוך הלב, מתוך גוף זוכר, מתוך ימים של חסד וכאב, תערובת של מציאות ובדיה.
זהו ספר על כוחן של מילים לרפא, לצעוק את האמת, למלא חללים שנפערו בתודעה, להיות אהבה וחיים.
והמילים אינן מבקשות אישורים, הן מבקשות להישמע. להיות עדות לחוסן ואותנטיות לצד דמיון ותעתועים, אומץ וחוזק לצד ארעיות ושבריריות.
נבואה וגעגוע הוא ספר הביכורים של לורן סגל כהן, ילידת 1972, אימא, עיתונאית, מרצה ואקטיביסטית למען בני אדם ובעלי חיים.
הוסף לסל
קרא עוד
את מדממת אני בוכה"את מדממת אני בוכה", ספרה של שולה בן-דעת, מזמין את הקורא להיכנס אל תוך עולמה המורכב של ילדה, ואחר כך אישה, שחלקים מזיכרונותיה נשארו לא מעובדים. הוא בנוי בעיקר מדיאלוגים בין החלקים הפנימיים של נפשה, שנוצרו מתוך החוויות הטראומטיות שעברה. הספר המיוחד הזה נכתב בכתיבה אינטואיטיבית, כנה, מהירה וקולחת, של מי שעברה חוויות קשות בילדותה אבל הצליחה להתמודד ולהשתקם.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 13 קונים דירגו מוצר זה | ||