מָאיָה וְשִׁירָה הֵקִיצוּ מִשְּׁנָתָן לְעוֹד יוֹם שִׁגְרָתִי, אוֹ לְפָחוֹת כָּךְ הֵן חָשְׁבוּ...
הֵן הֶחֱלִיטוּ לָלֶכֶת לְשַׂחֵק בְּגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים, אַךְ הֵן לֹא תֵּאֲרוּ לְעַצְמָן שֶהַדֶּרֶךְ תִּהְיֶה כֹּה גְּדוּשָׁה בְּהַפְתָּעוֹת.
"עַל הַדֶּרֶךְ" הֵן מְשַׁתְּפוֹת פְּעֻלָּה, מְגַלּוֹת תְּבוּנָה, וְעוֹזְרוֹת לַזּוּלָת, וְכַמּוּבָן שֶבְּסוֹפוֹ שֶל דָּבָר זֶה מִשְׁתַּלֵּם לָהֶן.
הַרְפַּתְקָאוֹת מָאיָה וְשִׁירָה הִנּוֹ רוֹמָן גְּרָפִי מְנֻקָּד, הַמְּשַׁלֵּב בְּתוֹכוֹ מִשְׂחֲקוֹנִים קְטַנִּים, וּמֻתְאָם לְרֵאשִׁית קְרִיאָה. הַסֵּפֶר עָשִׁיר בְּתֹכֶן וִיזוּאָלִי לְצַד מִשְׁפָּטִים קְצָרִים וְקַלִּים לִקְרִיאָה, וְכָךְ מוֹשֵׁךְ אֵלָיו קוֹרְאִים צְעִירִים וּמְשַׁפֵּר עֲבוּרָם אֶת חֲוָיַת הַקְּרִיאָה.

.png)

.png)
חיי במצב טיסהבספרה האוטוביוגרפי הראשון, לוקחת אותנו נורית פאר למסע חיים מרתק ומלא צבעים, הנע בין שגרה פשוטה לבין חוויות קיצוניות שהיו מנת חלקה לאורך השנים.
נורית, שנולדה בשנת 1961 לאם ילידת כפר מלל ואב ניצול שואה יליד וינה, חוותה ילדות לא שגרתית. מגיל צעיר התמודדה עם אתגרים יוצאי דופן, ביניהם מגורים בלב הג'ונגלים של פרו, שם חיה כמו מוגלי ולמדה במנזר. בספרה היא מתארת את התקופה הזו, שהייתה מלאה במתח, פחד אך גם בהרפתקאות מרתקות.
נורית מספרת גם על חייו של בעלה, עו"ד ואלוף משנה במילואים, יוסי פאר, יוצא גדוד 51 של גולני, ומוסיפה נופך אישי לחוויות המגוונות של משפחתה. ארבעת ילדיה, כל אחד בזמנו ובדרכו, חזרו בתשובה, והיא משתפת במסע האישי שעברה בעקבותיהם – מסע מלא באתגרים, בחיוכים ובחוכמה.
בחיי היומיום נורית היא מורה לפסנתר, וחייה נעים בין שגרה לבין חוויות יוצאות דופן - מטיסות אמיתיות ועד טיסות וירטואליות. ספרה מלא בהומור, עצב, דרמות וקומדיות, והוא משקף את אישיותה הייחודית והמרתקת.
הוסף לסל
קרא עוד
הירח וצפרירבשנים המופלאות של התינוק המתבגר הלילה הוא זמן מאתגר.
החלומות משתלטים על המציאות השברירית, והוא חווה אותם כאיום קיומי.
בחרדתו הקיומית, הוא רק רוצה חיבוק אוהב, מבין ועוטף מאמא, גם כאשר היא ישנה.
כך צפריר הקטן, נהג להתגנב בכל לילה לחיקה החמים של אמא, בלי יכולת להסביר מה טרד את שנתו.
הוסף לסל
קרא עוד
החיים לא היו שושניםבקולו לא היה כל רמז להתרגשות שאחזה בו. באותה מעשיות שבה ניגש לכל דבר, יצא אל החצר, ומשם לצריף השני ששימש מגורים לסוסה, לפרה ולכמה תרנגולות מטילות. במהירות רתם את הסוסה לעגלה, בעודו מפזם ומבמבם לעצמו נעימה ישנה. הסוסה כמו הבינה ושיתפה פעולה. הוא עמד להיות אבא".
הספר החיים לא היו שושנים מספר את סיפורו של דוד שמידוב, המשקף את החיים בארץ ישראל החל משנות ה-30 של המאה הקודמת, ומקפל בתוכו לא מעט טרגדיות אישיות.
זהו אוסף סיפורים על חייהם של דוד ושל בני משפחתו בשנים שקדמו לקום המדינה ובשנותיה הראשונות, המתחברים לעלילה מרתקת. הספר אוצר בתוכו פיסת היסטוריה על החיים הקשים באותה תקופה – התאקלמות העולים לישראל, קשיים כלכליים, מאבקים עם הערבים ועוד. ביד רהוטה ורגישה גליה ברוידא מזרחי מתארת אירועים יומיומיים, וצובעת אותם בצבעים חיים מנקודת מבטה האופטימית של נחמה הקטנה, אימה של גליה.
גליה ברוידא מזרחי מעידה: "עוד מנעוריי רציתי לכתוב את סיפורו של סבי. בהתחלה הייתה צעירה מדי, אחר כך עסוקה מדי, ולבסוף הוא נפטר בשיבה טובה בלי שהספקתי. כשהגעתי לזה לבסוף, היו רוב בני דורו בעולם שכולו טוב. הכתוב מבוסס בעיקר על זיכרונותיה של אימי".
גליה ברוידא מזרחי נשואה ואם לשניים. בוגרת החוגים לשפה ערבית ולשפה ולשון עברית באוניברסיטת תל אביב. זהו ספרה הראשון.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 5 קונים דירגו מוצר זה | ||