מה משותף לבית מהירח, מתיו השקט מהספר "האסופית", שלדון קופר מ"המפץ הגדול", גורילות כסופות גב והתמודדות עם פיטורים? כולם חלק מהספר המיוחד והשונה הזה שכתב יובל גלילי, ספר שהוא מסע במרחבי הנפש שלו בדרך למקום שאליו הוא תמיד חלם להגיע – לקבל את עצמו כמו שהוא.
יובל, בן 34, אובחן עם תסמונת אספרגר. הוא חי את חייו ביחסי אהבה־שנאה עם השונות שלו, שהעניקה לו מצד אחד את הייחודיות שלו, ומצד אחר גם משכה אליה סטיגמות והרבה מאוד כאב. עם המורכבות שבסיטואציה יובל המשיך קדימה בדרך לכל אחד מהיעדים שחלם עליהם: הוא סיים תואר ראשון בחינוך לגיל הרך והוציא תעודת מדריך כושר מוסמך. הוא מתגורר לבדו, מתפרנס בעצמו ומוכיח לכולנו שאין דבר העומד בפני הרצון.
הספר שלפניכם הוא עוד חלום שהתגשם ויצא לאור. היו גם אתם חלק מהמסע.


הצריף של אביגדור"ילד, איך קוראים לך?"
כך, ממש במילים אלו, פונה אלי בבוקר מהביל של חודש יולי, הגדול מכולם, שרוע בחצר הצריף בלי חולצה על כיסא נוח מתפרק.
"רמי..." אני מגמגם לעברו.
"אוקי רמי, זה התפקיד הראשון שלך בתור מנהל אדמיניסטרטיבי של הצריף. רוץ מהר לגברת סוּסְליק הזקנה ותגיד לה שתוציא מהלמטה של המקרר ויטרינה שלה שלושה בקבוקי גולדסטאר הכי קרים שיש, הכי קרים!"
"ומי... משלם?" אני שואל בלחש בשביל לא להרגיז אותו על ההתחלה.
"תגיד לה שתרשום."
שש דקות על השעון בדיוק לקח לי להגיע מהצריף של אביגדור למכולת של גברת סוסליק, להכניס שלוש בירות גולדסטאר לשקית ולרוץ בחזרה. לא לפני שהסוסליקית שולחת לעברי קריאה עצבנית כמו שיצאתי מהמכולת.
"תגיד לפושטקים האלה בצריף שיתחילו לסגור חשבון אתי! מה הם חושבים להם, שאני אשתו של הברון רוטשילד?!"
מאז אותו בוקר היסטורי שבו מוניתי לתפקידי הרם לא היה ילד בשכונה שלא קינא בי. ליתר ביטחון הכנתי בבית מדבקה צבעונית, כתבתי עליה "הצריף של אביגדור–מנהל אדמיניסטרטיבי" ולא הורדתי אותה מהחולצה כל הקיץ!
הוסף לסל
קרא עוד
גם כן ספר"גם כן ספר", ספרו הראשון של ערן שחר, הינו תשבץ שאינו עשוי בהכרח שתי וערב, אלא מעין קווים מקבילים. אך כל קו מכיל סיפור שבאיזו שהיא צורה, גם אם מוזרה ומשונה, כה דומה לחברו.
הוסף לסל
קרא עוד
שסבא וסבתא יצאו כבר מהמחשב!כְּבָר הַרְבֵּה זְמַן סַבָּא וְסַבְתָּא לֹא בָּאוּ לְבַקֵּר אֶצְלֵנוּ, וְגַם אֲנַחְנוּ לֹא בִּקַּרְנוּ אֶצְלָם.
כִּמְעַט כָּל יוֹם הֵם מִתְקַשְּׁרִים אֵלֵינוּ דֶּרֶךְ הַמַּחְשֵׁב בְּשָׁעָה קְבוּעָה אַחַר הַצָּהֳרַיִם,
וּכְשֶׁאֲנִי, עָמִית, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה נֹעַם וַאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה אוֹפִיר שׁוֹמְעִים אֶת הַצִּלְצוּל,
אֲנַחְנוּ רָצִים מַהֵר אֶל הַמַּחְשֵׁב.
מה עושים כאשר מתגעגעים אל סבא וסבתא, אבל הם אינם יכולים לבקר
בתקופת הקורונה? על כך תקראו בספר.
המחבר מאיר דוידוביץ', מהנדס במקצועו, סבא בחייו וילד בנפשו.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 1 קונים דירגו מוצר זה | ||