בקולו לא היה כל רמז להתרגשות שאחזה בו. באותה מעשיות שבה ניגש לכל דבר, יצא אל החצר, ומשם לצריף השני ששימש מגורים לסוסה, לפרה ולכמה תרנגולות מטילות. במהירות רתם את הסוסה לעגלה, בעודו מפזם ומבמבם לעצמו נעימה ישנה. הסוסה כמו הבינה ושיתפה פעולה. הוא עמד להיות אבא".
הספר החיים לא היו שושנים מספר את סיפורו של דוד שמידוב, המשקף את החיים בארץ ישראל החל משנות ה-30 של המאה הקודמת, ומקפל בתוכו לא מעט טרגדיות אישיות.
זהו אוסף סיפורים על חייהם של דוד ושל בני משפחתו בשנים שקדמו לקום המדינה ובשנותיה הראשונות, המתחברים לעלילה מרתקת. הספר אוצר בתוכו פיסת היסטוריה על החיים הקשים באותה תקופה – התאקלמות העולים לישראל, קשיים כלכליים, מאבקים עם הערבים ועוד. ביד רהוטה ורגישה גליה ברוידא מזרחי מתארת אירועים יומיומיים, וצובעת אותם בצבעים חיים מנקודת מבטה האופטימית של נחמה הקטנה, אימה של גליה.
גליה ברוידא מזרחי מעידה: "עוד מנעוריי רציתי לכתוב את סיפורו של סבי. בהתחלה הייתה צעירה מדי, אחר כך עסוקה מדי, ולבסוף הוא נפטר בשיבה טובה בלי שהספקתי. כשהגעתי לזה לבסוף, היו רוב בני דורו בעולם שכולו טוב. הכתוב מבוסס בעיקר על זיכרונותיה של אימי".
גליה ברוידא מזרחי נשואה ואם לשניים. בוגרת החוגים לשפה ערבית ולשפה ולשון עברית באוניברסיטת תל אביב. זהו ספרה הראשון.


מטרוניתא ואלטעזאכןבכל יום חמישי, בדיוק באותה שעה, בבניין ברחוב יוספטל ארבע מאות ומשהו, חוזר על עצמו טקס מוזר־מוכר.
השכנה מהקומה הרביעית, שאנחנו מכנים "המטרוניתא", חוזרת מהשוק כשידיה עמוסות בסלים וזקוקה לעזרה. ומי אם לא האלטעזאכן — זה שמחפש חפצים ישנים ברחבי השכונה — נקלע בדיוק ברגע הנכון?
היא מציעה לו רדיו משומש, במצב ממש כמו חדש, ובתמורה הוא מעלה את הסלים, סוחב, מתנשף, ובסוף... שותה כוס לימונדה קרה.
מטרוניתא ואלטעזאכן הוא סיפור הומוריסטי ורב־רבדים על פשטות עירונית, שיתופי פעולה לא צפויים, ומה קורה כשאישה אחת ורדיו אחד מצליחים לגרום לכולם לעצור ולחייך.
הוסף לסל
קרא עוד
לא אחמיץ את הזריחהלא אחמיץ את הזריחה הוא סיפור על התמודדות אופטימית עם סבכיה הרבים והמגוונים של האהבה המוסיפה להקרין רוח של תקווה והתחדשות למרות כל הנסיבות.
המספר, אינדיווידואליסט מושבע, המתכונן לנסיעה לאוניברסיטה בארצות הברית על מנת להשלים את עבודת הדוקטורט שלו בהנחיית פרופסור ידוע להיסטוריה, מתאהב באופן מפתיע למדי בספרנית המשתדלת לסייע לו, אך מתקשה למסד את הקשר הסוחף ביניהם למערכת זוגית מלאה ומחייבת.
במקביל נוכח תחקיריו הוא מתוודע אל אהבה של קשישים המתקרבים אל הסוף הבלתי נמנע, ולמרות שאהבתם נעדרת כל אחיזה במציאות, תוחלת נדירה של ייחודית זוגית פועמת בקרבם והם משתוקקים למצות אותה עד תום.
הוא נפגש עם אלינור, הבת החשאית שלהם, ושומע ממנה על הוריה שהלכו לעולמם: "עכשיו סופסוף הם יכולים להיפגש ולבלות יחד במחלקת הסרטנים בגן עדן", ואינו יכול שלא לתמוה, מדוע האהבה יוצאת הדופן ביניהם לא זכתה להתממש.
כשהחלטה סופית מתגבשת בקרבו והוא מתחיל לבצע הכנות מעשיות לקראת נסיעתו, מקבל המספר מכתב מפתיע מהפרופסור המנחה שלו.
ומכאן ואילך אנחנו תוהים: האם הוא יפיק לקח מתוך ניסיונם וסיפורי חייהם של אחרים ובסופו של דבר יחליט לוותר על חלום הדוקטורט ולא יחמיץ את הסיכוי לממש את אהבתו?
לא אחמיץ את הזריחה הוא ספרו הרביעי של דוד אדלר, לאחר ספר השירים: עשה לך שתיקה, ספר הילדים: אוהב אותה מאוד, עדיין ועוד, והרומן ההיסטורי: הייתי צריך לכתוב על אבא.
הוסף לסל
קרא עוד
הישמע - היום בו בחרתי להיולדהישמע הינו מדריך רוחי אסטרו-קוסמי, המלווה אותך במסע נועז, על פי תאריך הלידה, לגילוי עצמי מחודש: מי אכן אתה ומה היא הסיבה לבחירתך להיוולד.
המסע עם הישמע, העובר דרך שלושה מישורי מציאות, פותח לפניך מציאות מורחבת המאפשרת לך הבנה שאינך מהלך כאן בדרכים עיוורות, כי אם לשם מימוש מטרה מוגדרת וייעוד אישי.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| 13.2.22 | ספר מרגש, מרתק וסוחף. רציתי שיימשך עוד ועוד | ||
| דירוג קונים משוקלל | 3 קונים דירגו מוצר זה | ||