הסיפורים של דפנה פלדמן משאירים אותך במתח בלתי פוסק.
ההתרחשויות הבלתי פוסקות, הקצב המהיר והכנות המוחלטת שבה היא מתבוננת בעולם ומתארת אותו, הם יסוד הכוח של הסיפורים שלה. לעיתים הם משאירים אותך נדהם לפעמים מזועזע. פלדמן היא כותבת מוכשרת ומיומנת שמשתמשת בכל מנעד השפה, שפה גבוהה ושפת ביבים, במעברים חדים אך באופן השוזר את העולמות האלו יחדיו ויוצר מהם מרקם אחד מיוחד.
פלדמן בוחשת בידיים חסרות רחמים שנוגעות בגוף וברוח, עם הומור וגם באכזריות, בעוד התמונות מתוך הסיפורים קמות לחיים, והן מדממות ופצועות, מלאות תשוקה אך גם רוצות לברוח.הכתיבה של פלדמן והנושאים והדמויות, נכנסים ישר ללב. וזהו כוח אדיר.
הם גם נשארים עם הקורא הרבה אחרי שהספר נסגר.ליהיא לפיד
ילידת 1972. נולדה וגדלה בבית ציוני דתי בירושלים. שירתה בצבא כחברת גרעין נח"ל של נוער רץ. בעברה, מורה לקולנוע, מנהלת קהילה רפורמית, מנחת קבוצות וקאוצ'רית. בוגרת 'סדנאות הבית' של אשכול נבו ואורית גידלי וסדנת 'לכתוב את עצמי' של עומר ברק ורענן שקד. זכתה בפרס אלמוג לסיפורים קצרים לשנת 2019 ובעוד תחרויות סיפורים קצרים. סיפורים ושירים שלה מפורסמים בכתבי עת שונים ובאנתולוגיות מודפסות, אחת בחו"ל. בימים אלה עוסקת בכתיבת תסריט לסרט עלילתי באורך מלא. ספר שירים פרי עטה – בכתובים. זהו ספרה הראשון.


דסטינו״מצאתי לי אימא חדשה!״ מודיעה סוזן בת החמש, היתומה זה שנתיים מאימה, לאביה רפאל. היא לא יודעת שאותה אישה הייתה בצעירותה אהובת ליבו של אביה ונאסר עליו לשאת אותה לאישה בשל מעמדה הנמוך. האם ייענה רפאל לרצון בתו ויישא אותה עתה לאישה? וכיצד תגיב המשפחה?
מואיז נמלט מהצבא הטורקי, מגיע לפריז וקובע שם את מקום מושבו ואת חייו. האם תגרום יד הגורל לכך שישוב אי פעם למשפחתו שבאיזמיר, המשפחה שבטוחה שהוא טבע בים?
וכיצד קשורים שני הסיפורים הללו זה לזה?
״דסטינו״ (״גורל״ בשפת הלאדינו) מביא, אולי לראשונה בספרות הישראלית, את הווי החיים של יהדות טורקיה שמוצאה בספרד, החל מהמאה ה־19 ועד למאה ה־20, את הניחוחות, את המנהגים ואת המסורת בת מאות השנים, שהשמירה עליה אינה מאפשרת ליחיד לבצע את רצונו שלו.
הספר נכתב בהשראת סיפור אמיתי, והוא מלא תהפוכות והפתעות שמשאירות את הקורא במתח למן ההתחלה ועד לעמוד האחרון.
רעיה אדמוני עבדה עשרות שנים ב״קול ישראל״. את הבסיס לסיפור הזה שמעה מאחת המרואיינות שלה בתוכנית ״בית הורי״. מבין מאות רבות של סיפורים, היה הסיפור הזה כה מפתיע, שהיא ביקשה את רשות המספרת לכתוב רומן על פיו.
זה הרומן השני מפרי עטה, אחרי שהרומן ״חלומות״ זכה להצלחה בקרב הקוראים. בעבר הרחוק יותר פרסמה רעיה גם ספר ילדים בשם: ״אימא אומרת מאוחר״.
הוסף לסל
קרא עוד
תיבת הנגינהסבתא שלפה צמיד זהב וליטפה אותו באיטיות מול עיניי הבוהות בהתרגשות. "זה זהב אמיתי?" שאלתי בהתלהבות כמוצא אוצר. היא הנהנה בראשה ונתנה לי לחוש בו בידיי הקטנות.
"פעם היו לי הרבה צמידים," אמרה בטון של אישה קשת יום, "חלק מהם נקנו על ידי סבא וחלק ירשתי מאימי." היא ליטפה את ראשי והמשיכה, "זה חשוב כי בכל פעם שחסר כסף, עוזרים מהשמיים לסבא למכור את אחד הצמידים ובכסף לקנות אוכל או בגדים."
כזו היתה סבתא פורטונה, בלתי עציבה, בכל דבר ראתה סימן חיובי מהשמיים. שנים רבות חלפו מאז, אך אני עדיין נזכר בדמותה העמלה מהנץ החמה ועד שהערב כבש את הבית. זוכר את שעות הערב ברכסים כשהייתי חוזר מהמגרש, אורות הבתים מנצנצים, כולם חוזרים מתפילת ערבית בבית הכנסת ואני נכנס לבית הקטן והחם ומתכבד בפריקסה ובחיבוק חם.
דורון סיון, מחבר הספר "מכוון המצפנים", מזמין אתכם למסע מרגש בין תחנות חייו. דרך סיפורים קצרים ונוגעים ללב, הוא משתף בחוויות תמימות מהילדות, סערות ההתבגרות כנער וחייל, והתובנות שחווה לאורך השנים בעת שטיפל בהוריו. בין השורות נשקפת דמותה של סבתא פורטונה, שהאמונה העמוקה שלה בכוח עליון היוותה מצפן עבורה. הסיפורים שוזרים יחדיו צחוק ודמעות, סוחפים את הקורא ומותירים חותם בלב גם לאחר שהספר נסגר.
הוסף לסל
קרא עוד
לאהאת הבוקר של יום רביעי, שהחל כיום רגיל,לא תישכח לאה לעולם .בוקר טוב תמים ברחוב, מזעזע את כל עולמה הסגור,גורם לה לשנות את אורחות חייה מקצה לקצה בתפיסת עולמה השגור.
ניצבת אחרי אותה ברכה מופתעת ודוממת, אבל מקיצה בעקבותיה מתרדמת בת שנים, מתחילה במסע מופלא אל תוך החיים.
תהליך התפכחותה מועלים בספר ברגישות נשית, בהומור, ובאסוציאציות חדות הבחנה, המעלים זכרונות עדינים וארוגים בידי אמן. לקורא מובטחת חויות קריאה מרתקת ומענגת,שאיננה מרפה עד לסופה.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||