זריזותו המופלאה של בּומְּסִי כבר אינה קיימת בין בני האדם, לעומת זאת היא נפוצה מאוד בטבע המקיף אותנו. דוגמאות? בבקשה: היתוש מנופף בכנפיו אלף פעמים בשנייה!
שמעתם נכון, אלף פעמים בשנייה! שפירית עפה במהירות של מכונית, עגל הגנו באפריקה בּומְּס... בּומְּס... בּומְּס... מקפץ ומדלג לצד אימו שעות מעטות אחרי שהגיח לאוויר העולם. איש אינו מופתע ואינו שואל למה. כזה הוא גם בומסי שלנו − זריז במידה שלא תיאמן.אז מה אם המדענים לא מצליחים להסביר את מהירות התנועה של בומסי? בשביל זה קיימים מאות הסיפורים שאני מספר עליו זה עשרות שנים. מסיפור לסיפור מתקבלת זריזותו כמובנת מאליה. מתגלה בהם בומסי "החבר לחיים" של ילדיי ונכדיי, ילד נועז הנאבק על מה שנראה לו נכון וחשוב. ילד מרתק ומפתיע שכיף לי לספר עליו.
שלושה בכריכה אחת
ספר ראשון - התינוק הכי מהיר בעולם.
ספר שני - מעשה בְּצִרְעָה.
ספר שלישי - ראש בראש מול גבריאל המלך.
על הסופר אברהם בר־אב (בן־טאטה)
למד אומנות התיאטרון וספרות אנגלית באוניברסיטת תל־אביב.
ספר הילדים שלו סבא מציל את הגבעה מומלץ משרד החינוך לכיתות ד'-ו'.
קובץ סיפוריו הקצרים פושקין מרוקאי זכה בפרס איגוד הסופרים.
כמו כן, הוציא לאור רומן רחב־יריעה שתורגם והיה לרב־מכר באמזון.
כתב וביים מחזות לבני הנעורים.
בקרוב ספר נוסף בסדרה: בומסי הלוחש לכלבים
ספרי בומסי מותאמים לראשית הקריאה


סול"היא הכינה לעצמה כוס תה ויצאה להתיישב על ספסל העץ הישן שבגינה השכונתית. כעבור מספר דקות, הגיע אחיו של יואב עם חיוך שבצבץ תחת שפמו ובלי שתזמין אותו, התיישב על הספסל, צמוד אליה. עד מהרה, התנפל עליה ונישק אותה בכוח, כשידיו פלשו אל בין ירכיה. באחת ובלי מורא סול הדפה אותו מעליה, סטרה לו וחמקה מבין טלפיו. מבוהלת, היא רצה אל הבית הראשון שראתה. במקרה היה זה בית הוריו של המטרידן. הוא לא נכנע ורץ אחריה. היא נכנסה פנימה בריצה כשהוא רץ אחריה. אימו המופתעת נעמדה והביטה בהם בעיניים פעורות. ייתכן שניחשה את שקרה. למרות שזה עתה הוטרדה באגרסיביות, התעוררה בה תחושת חוסר נוחות, שמא תחשוב האם שהיא אינה הגונה ומשתעשעת עם בנה. אך האם לא אמרה מילה, כמו גם בנה החוטא. היא השפילה עיניה, שבה אל בית אחותה, נפרדה מעליה ויצאה אל בית הוריה, כשהיא שומרת את המקרה בסוד, בינה לבינה".
מי את, סול? אילו סודות צרובים בנפשך? מאילו תכתיבים פנימיים את מונעת, לאילו את מסרבת להיכנע?
עלילת הספר מבוססת על סיפור חייה של שולמית סול בן שמואל ועל המסע שעשתה בין קצוות מנוגדים של תפישות עולם ומקומות. מחד, גדלה וצמחה בסביבה שבה לאישה יש תפקידים ומעמד ברורים, בידיעה כי אל לה להתנגד לתכתיבים מסורתיים ומשפחתיים. מנגד, משהו בתוכה ביקש לזעוק, לבטא, לבעוט, להרגיש, לסלול את דרכה שלה, בידיעה שצעדיה עלולים לתבוע מחיר. דמותה של סול, על ערכיה ומידותיה, אשר עיקרן נתינה ועשייה למען הזולת, חמלה ואהבה אין סוף מציפה בכולנו שאלות עמוקות, ולא אחת, מחברת כל אחד מאיתנו אל ה'פצע' הפרטי, אל מקומות של שמחה, כאב, צמיחה.
זה סיפור המבוסס על חייה, אך הוא שזור דמויות ואירועים דמיוניים. לצד התוספות הבדיוניות והדרמטיות, לכאורה, תוביל את הרומן הדמות של סול, האותנטית, המאירה והמוארת.
הוסף לסל
קרא עוד
לילדה שלא יכלה לשירהיי שם! חשוב לקרוא את הצד השני. תמיד.
כשהייתי קטנה, קטנה מאוד, הבנתי כמה דברים שבבית אני צריכה לעשות. אמא צריכה אותי כשהיא רוצה לצחוק ועוד יותר כשהיא צריכה לכעוס, על אבא שלי או על ההורים שלה. או עליי, כי לא רציתי לצחצח שיניים היום. מחר בגן כולם יראו שלא רציתי לצחצח שיניים היום בערב, אני צריכה לזכור לא לענות כששואלים אותי מה קרה בבית. זה הכי חשוב. מותר לי להגיד שהתנגשתי במשקוף.
אבא צריך אותי בשביל סיפוק, חשוב להיות ילדה טובה ובעיקר לשים ידיים על הפה, ששש!
אחותי הקטנה צריכה לאכול, להתקלח, לדבר איתי, אני חייבת להיות שם כשהיא בוכה אחרת מי יהיה? היא אוהבת כשהשוקו שלה חם אבל לא מדי, "שוקו-פושר'' היא אומרת, בלי להפריד את המילים באמת. זה צריך להיות מדויק, השוקו. אחרת לא תשתה. חשוב לזכור לכבות את הגז אחרי שמכינה לה. ילדה טובה מכבה את הגז וגם סוגרת את הידית כדי שלא תהיה שריפה.
אסור שהבית יעלה באש, כולנו נמות! את רוצה שזה יהיה בגללך?חשוב לזכור במיוחד, אבא לא אוהב כשיש רעש.
מוזיקה – חלש. לשחק – בדממה.
לשיר? לא שאלתי. אסור לשאול יותר מדי, זה מציק ואז יש צרחות שמכאיבות לי באוזניים עד היום.
במיוחד בסופי שבוע, זה כואב. במיוחד בקיץ.
היום, בגיל עשרים וחמש אני יודעת שלכל הילדות והילדים בעולם מגיע לשיר, חזק, שכל הגדולים יקשיבו לקולות הכי חכמים שיש, הכי כנים, הכי פשוטים.
אבל מגיע במיוחד לילדים ולילדות שגדלו שקופים ושקופות, מושתקות ומושתקים, לשיר בקול הכי חזק שאפשר.
היום, הסובבים אותי אוהבים את כּל ֹ קוֹלי, גם כשאני מזייפת וגם כשקולי נקי.
הוסף לסל
קרא עוד
בדיוק כשהכל היה טובמה מתרחש בבניין שעומד לפני פינוי בינוי? איך כל אחת מהדמויות המתגוררות בו מתמודדת עם העומד
להתרחש?
ועוד, על זוגות שמתגוררים בקן שמתרוקן.
על זקנה, על בדידות, על אישה דעתנית שיודעת הכול ועל אימא שאינה בחיים אבל יוצאת ומופיעה ברגעים לא
צפויים.
על מסירות ועל רומנטיקה שלא מצריכה מילים.
בדיוק כשהכול היה טוב, סיפורים קצרים ורשימות לאוהבי הז'אנר, מסופרים בקלילות ובהומור מתוק מלוח, על אנשים רגילים, כל כך רגילים שאין מי שייחצן אותם, וכוללים גם מתכון אחד עתיק מהמאה הקודמת.
זהו ספרה השני של סביון בלום היוצא לאור. ספרה הראשון עד שתיסגר הדלת זכה לתגובות חמות ומרגשות.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 1 קונים דירגו מוצר זה | ||