השירים יפים ונוגעים ללב. יש בהם ישירות, רגש כן ואהבת-יופי. יש בהם כמובן גם תום מסויים בכל הנוגע למעשה האומנות שבשיר, שמעט ניסיון וקריאה בכתבי הקדמונים [יהודה הלוי, ביאליק, אלתרמן, רביקוביץ...] היו מסירים מן השירים. אבל העיקר בהם הוא היכולת להגדיר רגש ולהביע אותו באורח כן ובלתי בנאלי. השיר הראשון [כל הנחלים...] הוא מקסים ממש, גבישי ומעניין ומצליח להעלות את המצב האנושי למדרגת סמל גדול. גם השימוש בפסיחה שם [שורה רביעית] הוא יפה מאד. והשיר האחרון, על אודות האם - גם הוא מרשים מאד, חרף כמה נפילות אל ניסוח לא מדוייק עד הסוף.
פרופ' אריאל הירשפלד מהחוג לספרות באוניברסיטה העברית


הסוד של בלהלִפְעָמִים, כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת הָאֱמֶת, צָרִיךְ לְהַרְכִּיב מִשְׁקָפַיִם.
דָּנִי וְיָעֵל, פַּקָּחֵי טֶבַע עִם לֵב זָהָב, מְגַלִּים פִּנַּת טֶבַע קְסוּמָה וְיוֹצֵאת דֹּפֶן, וְנוֹתְנִים לָהּ שֵׁם: "שְׁמוּרַת הַצַּוָּאר הָאָרֹךְ".
בַּשְּׁמוּרָה הֵם פּוֹגְשִׁים גִ'ירָפָה יְפֵהפִיָּה, גְּבוֹהָה וַעֲדִינָה, שֶׁאֲפִלּוּ לֹא יוֹדַעַת שֶׁהִיא לֹא רוֹאָה טוֹב. הֵם מִתְאַהֲבִים בָּהּ וְנוֹתְנִים לָהּ אֶת הַשֵּׁם בֶּלָה.
כְּשֶׁבֶּלָה כִּמְעַט דּוֹרֶכֶת עַל חֲבֵרֶיהָ הַקְּטַנִּים, צֶוֶת הַחַיּוֹת, הַדְּבִיבוֹן וְהַסְּנָאִי, מְבִינִים שֶׁזּוֹ אֵינָהּ סְתָם טָעוּת, אֶלָּא קְרִיאָה לְעֶזְרָה. יַחַד הֵם חַיָּבִים לַחְשֹׂף אֶת הַבְּעָיָה בִּפְנֵי דָּנִי, כְּדֵי שֶׁיִּבְנֶה לְבֶלָה אֶת הַפִּתְרוֹן הַבִּלְתִּי־אֶפְשָׁרִי: זוּג מִשְׁקָפַיִם לְגִ'ירָפָה שֶׁגָּבְהָהּ אַרְבָּעָה מֶטְרִים.
אֲבָל בְּרֶגַע שֶׁהַמִּשְׁקָפַיִם מֻרְכָּבִים, בֶּלָה לֹא רַק רוֹאָה אֶת הָעוֹלָם בִּבְהִירוּת – הִיא מַחְלִיטָה לַחְשֹׂף סוֹד גָּדוֹל עוֹד יוֹתֵר. סוֹד שֶׁיְּשַׁנֶּה אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל דָּנִי וְיָעֵל לָנֶצַח, סוֹד שֶׁקּוֹשֵׁר אֶת הַחַיּוֹת בִּבְרִית שֶׁל חֲבֵרוּת וְשִׁתּוּף פְּעֻלָּה.
הַאִם דָּנִי וְיָעֵל יְגַלּוּ אֶת הָאֱמֶת הַמַּדְהִימָה שֶׁל הַשְּׁמוּרָה?
וּמַהוּ הַסּוֹד שֶׁל בֶּלָה, שֶׁהוֹפֵךְ אוֹתָהּ לַגִּבּורָה הֲכִי מְיֻחֶדֶת בָּעוֹלָם?
בּוֹאוּ לְגַלּוֹת סִפּוּר מְרַגֵּשׁ, מַצְחִיק וּמָלֵא קֶסֶם עַל אֹמֶץ וְקַבָּלָה עַצְמִית, וְעַל הַכֹּחַ הַמַּדְהִים שֶׁל רְאִיָּה בְּרוּרָה, חֲבֵרוּת וְנֶאֱמָנוּת.
הוסף לסל
קרא עוד
בין אתמול למחרספר הביכורים של אלה חומטובסקי, בו תמצאו את השירים שנבחרו ע"י אלה, שכתבה מאז עלייתה לארץ מאוקראינה.
הוסף לסל
קרא עוד
אני לא אותו דבר"כל יום, כשאני קם בבוקר,
אני לא אותו דבר..."
נועם הקטן מרגיש, שבכל יום שעובר הוא יודע יותר.
הוא מגלה שדברים שאסור לו לעשות בבית, מותר לו אצל סבא וסבתא.
סבא מספר לנועם סיפורים, וביחד הם עפים על כנפי הדמיון, עד הכוכבים ובחזרה.
נועם לומד שבכל בית יש חוקים והרגלים אחרים,
אבל מה שבטוח – בשני הבתים אוהבים אותו מאוד,
לפחות כמו שהוא אוהב את הכלב הלבן והצמרירי שלו, "כדור".
"כל יום, כשאני קם בבוקר, אני לא אותו דבר:
אני יודע יותר..."
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 1 קונים דירגו מוצר זה | ||