זהו ספרה השני של ד"ר יפה שני קופרמן ז"ל, חוקרת באוניברסיטת תל אביב. ספרה הראשון, "בצבת הקומוניזם", סיפר את סיפורה של ההסתדרות הציונית ברומניה בשנים 1949-1944 ,דהיינו, בשלב האחרון של מלחמת העולם השנייה והשנים הראשונות לאחריה, שבהן הוקם והתבסס השלטון הקומוניסטי ברומניה. המחקר שלפנינו ממשיך את קודמו ומסתיים בשנת 1956 .
שני חלקים בספר: הראשון מוקדש למאבק להעלאת יהודי רומניה ארצה, והשני — למאסרם ושחרורם של מנהיגים ופעילים ציונים בארץ זו. ד"ר קופרמן השכילה לשלב בקיאות מופלאה בנושאי מחקרה ועבודת נמלים חובקת עולם, שאינה מתפשרת על הרמה האקדמית, בעלילות מרתקות שרבות מהן לא ראו אור עד היום. הקורא יתוודע להתפתחויות הפוליטיות ברומניה, בישראל, בברית המועצות וגרורותיה ואף בתפוצות ישראל השונות, לתמורות כלכליות ודמוגרפיות, לפעילות דיפלומטית ומסחרית גלויה וחשאית ולסיפורי חיים של דמויות מפתח, ובראשן אנה פארקר — היהודייה שעלתה לגדולה במשטר הקומוניסטי, אך לא ניצלה מגורלם של בני עמה. כל אלה אינם מתבססים רק על זכרונות ועדויות בדיעבד, אלא על תיעוד בן זמנו, שנאסף ע"י ד"ר קופרמן מארכיונים ועיתונים ברחבי העולם.


הפרה של שטיינברג ושור הבראל תדאג, ההתייעצות אורכת פחות מדקה ואם אין הסכמה, מתקשרים לאלוהים והוא מיד חותך."
כך מתחיל משפטו של אריה דגן בבית הדין של מעלה.
במהלך המשפט הוא חווה מחדש את האירועים אשר עיצבו את אופיו וחייו: התלבטות בחינוך הילדים, התייחסות להורים, הרצון להיות נאהב, הצבת גבול, והשפעת טרגדיות על בני אדם. אותם אירועים יקבעו בסופו של דבר את תוצאות משפטו. האם יגיע לגן עדן או ימצא את דרכו לגיהנום?
זהו ספרו השני של צביקה רוזנברג.
קדם לו הספר "שיהיה כך".
הוסף לסל
קרא עוד
אין כמוניכָּל מְבֻגָּר וְכָל יֶלֶד הוּא יָחִיד וּמְיֻחָד.
בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁל רוֹעִי כָּל אֶחָד הִצְטַיֵּן בְּמַשֶּׁהוּ.
רוֹעִי חָשַׁב וְהִתְלַבֵּט: “וַאֲנִי? בְּמָה אֲנִי טוֹב?“
מָה דַּעְתְּכֶם, הַאִם רוֹעִי יְגַלֶּה בְּמָה הוּא מֻצְלָח?
וְאַתֶּם, בְּמָה אַתֶּם מְיֻחָדִים?
הוסף לסל
קרא עוד
מרגי האלרגיבספר מרגי האלרגי, ההורים והילדים זוכים להתלוות ליום הראשון של מרגי בגן החדש. יחד איתו הקוראים יכירו חברים חדשים בגן ויתמודדו עם דילמות הקשורות לאלרגיה.
כמו מרגי, גם אני גדלתי ילדה אלרגית לביצים. החוויה שלי הובילה לכתיבת ספר שייתן לאלרגיה הלא נראית תיאור במילים, בצבע ובתמונה.
הייתי ילדה שמחה מאוד, אך תמיד הרגשתי מיוחדת. ההורים והסובבים אותי תמיד דאגו שתהיה לי עוגה, לביבה או מאכל בלי ביצים. גילוי האלרגיה, הזהירות והמודעות שנאלצתי לגדול בחסותם, בנו הרבה מ האופי שלי.
אני מקווה שהספר מרגי האלרגי יוסיף להורים, לילדים ולגננות נקודת ייחוס חברתית, ויאפשר לכל הילדים להזדהות עם מרגי שבסך הכול רוצה להרגיש שייך, ולא תמיד מצליח להסביר בקול מה הוא מרגיש.
אם כולנו נחמול ונזדהה - יהיה לנו עולם יותר יפה.
עדי שפרן
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||