גבעת התקווה

מה ביקשתי לבטא ביצירה הזו? אין למוצאו, דתו, צבעו או מעמדו של אדם לקבוע את היחס אליו, כפי שפותח המשפט הראשון במגילת הזכויות האמריקאית: "כל בני האדם נולדו חופשיים, שווים ועומדים ברשות עצמם".

עשיית הטוב והרע היא עניין של בחירה ויש לה מחיר: בת הברון, הברונית הצעירה שהתאהבה באסופי וילדה לו בן נאבקת עם עצמה ומשלמת את המחיר. גם אביו האסופי משלם מחיר בכך שהחליט לא להינשא כדי שלבנו לא תהיה אם חורגת. וד"ר הרברט עצמו, בן האסופי, מוצא את עצמו מבודד לאחר שנישא לאישה יהודייה מומרת כשהוא מבריח אותה ואת אימה לפולין. הוא יודע את הסכנה אך מוכן לשלם את המחיר וזוכה בשלמות הנפש שבאה מתוך עשיית הדבר הנכון. כשהוא סוטה מצו ליבו ולא מצטרף אל אשתו הצעירה במסעה לארץ ישראל ומחליט להישאר בגרמניה בין "אחיו הגרמנים", הוא משלם את מלוא המחיר על בחירתו השגויה וסובל ממנה כל ימי חייו.

ורעייתו – בכוחות על-אנושיים היא עוברת מטמורפוזה והופכת ממרי גברהרדט המתבוללת למרים היהודייה ולמירי גבעתי הקיבוצניקית, האחות של הקיבוץ. החלטתה להמשיך בקשרים עם בעלה האהוב מאמללת את חייה. צעיר שמציע לה אהבה ואף מוצא חן בעיניה נדחה בגלל אהבתה לבעלה שבמרחקים הנמצא בשירות השטן. הדבר עולה לה בסופו של דבר בחייה.

מיכאל בנה היחיד גדל בקיבוץ בו נולד, הופך לקצין צנחנים ולמהנדס מוצלח אבל נכשל במבחן הנאמנות ומשלם על כך בהרס משפחתו. על שיבתו לקיבוץ, התמסרותו לגידול ילדי בתו החד הורית ועל שמירת ערכי החברה בקיבוץ הוא מתוגמל בתחושת הסיפוק מעשיית הדבר הנכון ושלוות הנפש הנובעת מכך.

החיים הם מאבק מתמיד בין הטוב והרע – לא רק בין מדינות, ציבורים ואנשים אלא בעיקר בתוככי נפש האדם פנימה.

לנמצאים במצוקה – תמיד תהיה תקווה.