.jpg)
.jpg)
קולות שתמיד איתי"רק ביום ראשון, 7.10.73, בשעה 22:30, קיבלתי הוראה, בקול נשי(קשרית) המורה לנו לנטוש/לסגת. האם לא מן התבונה הצבאית היה שפקודה כזו תימסר על ידי מפקד בכיר ולו רק לענות על שאלות טכניות ומבצעיות הכרוכות בנסיגה? אך שוב אני מצהיר כי לא קלמן מגן ולא בשעה 20:00, אלא קשרית, ובשעה 22:30 נתנה הוראה לנטוש..." (מפקד מעוז מילאנו במלחמת יום כיפור) תיקי וידאס, אשה במלחמת גברים. חיילת בחדר המלחמה של מפקד בלוזה, היא קשרית שממנה קיבל מפקד מעוז מילאנו שעל גדוד תעלת סואץ, ביום השני למלחמת יום הכיפור, את ההוראה לנטוש את המעוז ולסגת לכיוון מזרח. מילאנו לא היה מחוז היחיד. גם מחוזים אחרים בגזרה הצפונית של התעלה, קיבלו הוראות נטישה דומות. לא ממפקדי האוגדה. הפקודה הועברה בקשר, בקול נשי, בקולה של הקשרית שנתנה את ההוראה שאמורה היתה להינתן על ידי אחרים. קולות שתמיד איתי, אינו עוד ספר על מלחמת יום כיפור. בעזרת הקולות שנשמעו דרך רשתות הקשר בחדר המלחמה בבלוזה, מתארת תיקי וידאס מנקודת מבט שונה את ימי המלחמה הראשונים - את ההחלטות והדילמות, את ההפתעה, את קריאות לעזרה של המעוזים הנצורים, את מלחמת הגבורה של הטנקיסטים שחשו לעזרה ושל חיילי המעוזים שנלחמו על חייהם. ולא פחות מזה - גם את הקולות שלא נשמעו: שתיקת המפקדים. ספר מיוחד ומרתק שמשלב את הגעגועים לחולות סיני, לחופי הים, לשקיעות המיוחדות, לאחוות הלוחמים, עם הקולות והמראות הקשים של מלחמת הדמים שפרצה בשבת בצהריים.
הוסף לסל
קרא עוד
טיול שורשיםקובץ הסיפורים "טיול שורשים" טומן בחובו הומור פרוע, דמויות מרתקות וסוגיות משעשעות.
בכתיבתו משלב המחבר חוויות אישיות, טראגיות ומצחיקות כאחת, אך בתוך המציאותיות פוגש הקורא דילמות אוניברסליות החבויות בטקסט וקופצות מול פניו פתאום כאילו אומרות: "הנה אנחנו, תתמודד!"
במרבית הסיפורים ניכר שהחלומות הפרועים של גיבוריהם מתנפצים בסופו של דבר אל מול המציאות הקוראת להם לסדר, אך לפחות הם עשויים "להנעים את דרכנו אל הקבר", כדברי המחבר. חרף נוכחותו הדומיננטית של מוטיב המוות בקובץ הסיפורים, הם רוויים בהומור שחור, ב"אופטימיות זעירה", בפנטזיות מיניות שחולמים גיבוריהם ב"חלום ליל קיץ" ובמשחקי "לשון נופל על לשון".
הוסף לסל
קרא עוד
חייו הכפולים של הצייד האחרון"ברצוני לצרף אותך לגוף שנקרא 'מצדה'." כך נפתח הפרק בחייו של אלכסנדר סלע אשר הפגיש אותו עם ה"מוסד".
אלכסנדר נשא "גֶן" אשר נצרב עמוקות בנפשו - לזכור ולא לשכוח. כבן לניצולי שואה אשר זכה לשרת ב"מוסד", היה נציגם של ניצולי שואה רבים, ובהם הוריו, אשר חיו באזור הדמדומים והצלקות שבנפשם לא הגלידו אף פעם.
במעשיו ובפעילותו למען ביטחון ישראל הן כאיש "מוסד" הן כאיש צבא, פעל אלכסנדר למען ביצור בטחונה של המדינה תוך שהוא מקיים צוואה בלתי כתובה של ניצולי השואה - לי נקם ושִלם.
בספר זה מוצג סיפורו המרתק, החל בילדותו בליטא, דרך נְעוריו בארץ, וכלה כבוגר החובש שני כובעים במקביל: איש "מוסד" ואיש צבא. הקורא מתוודע לדמות אנושית חפה מגינונים ומיומרות, המעורבת בשלל מבצעים מרתקים, ובחלקם אף מסמרי שיער, החל בניסיון לחסל את יוזף מֶנגלה, מאבק בטרור הפלסטיני, חיסול פושעי מלחמה נאצים, וכלה בהברחת טיל בליסטי רוסי לישראל, אשר תרם במידה משמעותית לפיתוח פרוייקט "החץ".
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 8 קונים דירגו מוצר זה | ||