

אמא שלה הולכת לאיבוד"אמא שלה הולכת לאיבוד" הוא מסע של יחסים בין אם שחלתה באלצהיימר לבין בתה.
הסיפור עוקב אחר שתיהן במשך שנה שלמה של אירועים המתרחשים בזמן הווה ומלווים בזיכרונות משותפים מהעבר. הבת המתבוננת באמה, שמתרחקת ומידרדרת לעבר תהום הנשייה, מתמודדת עם האובדן גם באמצעות כתיבת קטעי שירה, שהם תמונת מצב פיוטית של תחושותיה נוכח מצבה של האם.
"אֲנִי שָׂמָה לָךְ חִתּוּל, וְאַתְּ שׁוֹתֶקֶת, וַאֲנִי שׁוֹתֶקֶת.
אֲנִי כּוֹרֶכֶת אוֹתוֹ סְבִיבֵךְ כְּמוֹ טַלִּית לְבָנָה
וְשׁוֹתֶקֶת.
אֲנִי מְהַדֶּקֶת אוֹתוֹ עַל מָתְנַיִךְ האִילְמִים,
וְאַחַר כָּךְ
יוֹצֵאת מֵחַדְרֵךְ
וְשׁוֹטֶפֶת דְּמָעוֹת."
בכתיבה אישית, מרגשת ומעמיקה מובילה הסופרת את המסע העצוב הזה, שסופו ידוע מראש.
אורנה טל היא אם לשתי בנות וסבתא לשישה נכדים, ונכד אחד שמתגורר בשמיים. מחנכת ומדריכה לכתיבה יצירתית בבית הספר היסודי "שיטים". מחברת הספרים: "מתקן ההורים"; "הבית של איתי"; "שיחות עם השכן שלי".
הוסף לסל
קרא עוד
המדריך השלם למחלות לב“מי שאומר שגילו כבר את כל הרגשות בעולם, לא מבין בבני אדם״
ד״ר ברוך גרשנבאום הוא כל מה שסיוון חולמת להיות. חוקר הרגשות הנודע, שזכה בפרס נובל, קנה את עולמו כשהיה הראשון לקבוע שרגשות הם לא יותר מאשר וירוסים של הנפש, ושבעזרת טיפול נכון ניתן להירפא מהם. עבור סיוון, המחקר שלו הוא האור בקצה המנהרה החשוכה של הדיכאון.
אולם, כאשר היא מגיעה לעבוד אצלו, סיוון מגלה גבר מזדקן הספון בדירתו האפרורית, ואשר ליבו התקבע משנים של אי־שימוש. במאמציה להתקרב אליו היא מגלה אסופת יומנים ישנה שכתב בצעירותו. פרק אחר פרק, סיוון מתוודעת לילדותו כבן לזוג הורים שסבלו מציניות סופנית, לכאבי הנפש שאיכלו אותו עד שהיה לצל של אדם, ולמחלת אהבתו הנצחית והבלתי אפשרית לרחל היפה. מבלי להבחין, מחלות הרגש של החוקר הנערץ מתלפפות סביבה, עד שהדיכאון הבלתי נמנע מאיים לשוב ולהשתלט עליה. ככל שסיוון מעמיקה להכיר את ברוך, כן היא משתכנעת כי שניהם תלויים זה בנפשו של זה. צעירה ומלאת תקווה, היא מבינה שרק אם תצליח לחלץ את ברוך מאפלת חייו, תוכל לרפא את עצמה וכך לענות אחת ולתמיד על השאלה – האם יש תקווה למי שאפסו כל תקוותיו.
המדריך השלם למחלות לב הוא רומן הביכורים של נועה וכטנברג.
הוסף לסל
קרא עוד
תיבת הנגינהסבתא שלפה צמיד זהב וליטפה אותו באיטיות מול עיניי הבוהות בהתרגשות. "זה זהב אמיתי?" שאלתי בהתלהבות כמוצא אוצר. היא הנהנה בראשה ונתנה לי לחוש בו בידיי הקטנות.
"פעם היו לי הרבה צמידים," אמרה בטון של אישה קשת יום, "חלק מהם נקנו על ידי סבא וחלק ירשתי מאימי." היא ליטפה את ראשי והמשיכה, "זה חשוב כי בכל פעם שחסר כסף, עוזרים מהשמיים לסבא למכור את אחד הצמידים ובכסף לקנות אוכל או בגדים."
כזו היתה סבתא פורטונה, בלתי עציבה, בכל דבר ראתה סימן חיובי מהשמיים. שנים רבות חלפו מאז, אך אני עדיין נזכר בדמותה העמלה מהנץ החמה ועד שהערב כבש את הבית. זוכר את שעות הערב ברכסים כשהייתי חוזר מהמגרש, אורות הבתים מנצנצים, כולם חוזרים מתפילת ערבית בבית הכנסת ואני נכנס לבית הקטן והחם ומתכבד בפריקסה ובחיבוק חם.
דורון סיון, מחבר הספר "מכוון המצפנים", מזמין אתכם למסע מרגש בין תחנות חייו. דרך סיפורים קצרים ונוגעים ללב, הוא משתף בחוויות תמימות מהילדות, סערות ההתבגרות כנער וחייל, והתובנות שחווה לאורך השנים בעת שטיפל בהוריו. בין השורות נשקפת דמותה של סבתא פורטונה, שהאמונה העמוקה שלה בכוח עליון היוותה מצפן עבורה. הסיפורים שוזרים יחדיו צחוק ודמעות, סוחפים את הקורא ומותירים חותם בלב גם לאחר שהספר נסגר.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 4 קונים דירגו מוצר זה | ||