

מי אימיאפריל 1945, ברלין מופגזת מן האוויר על ידי בעלות הברית. פטר, ילד יהודי שעדיין לא מלאו לו שבע שנים יוצא עם אימו לקניות. פצצה נופלת בקרבתם, וכל אחד מהם מועף לצד אחר. האם נפצעת ברגליה, פטר בעינו ובמצחו. עובר אורח לוקח את הילד לטיפול בבית חולים. אבל כעבור מספר ימים נהרס בית החולים. פטר יוצא מתוך ההריסות ומשוטט בברלין החרבה לחפש את משפחתו.
חודשי החיפוש אינם מניבים את בית הוריו אך חיילי בעלות הברית, שבהם הוא נעזר, מעבירים אותו למחנה לאיסוף ילדים יהודים בברגן בלזן. לאחר חודשים הוא מגיע לקיבוץ בארץ ונמסר לאימוץ לרווק ממוצא גרמני, אוטו. אך סאת ייסוריו לא תמה. דיסלקציה קשה מונעת מפטר הקטן, ששמו הוחלף ליפתח, קליטת קריאה וכתיבה, והוא נשלח לפנימיות שבהן אינו מצליח להיקלט. כעבור שנים מנסה אוטו לאתר את הוריו של יפתח.
האם ימצא אותם?
איזה גבר יצמח מן הילד הרדוף?
האם יפתח ייצור קשר עם הוריו הביולוגיים?
האם יגלה את הסוד שהוסתר ממנו?
זהו הרומן השלישי מפרי עטה של רעיה אדמוני, אחרי "חלומות", ו"דסטינו". שניהם זכו לאהדת קהל הקוראים. קדם להם ספר ילדים, "אימא אומרת מאוחר".
רעיה אדמוני עבדה שנים רבות ב"קול ישראל". ערכה והגישה תוכניות לילדים ולמבוגרים. כיום עוסקת בהתנדבות בהקלטת ספרים לכבדי ראייה.
הוסף לסל
קרא עוד
סיפורים קצרים לשעת לילה מאוחרת מאודסיפורים קצרים לשעת לילה מאוחרת מאוד מקבץ בתוכו עולם דמיוני ומשונה המתרחש במציאות הבנאלית של החיים ומורכב משלל דמויות וטיפוסים, ביניהם פסיכולוג שמתחבא מתחת למיטה, שותפה לדירה שהיא בעצם לטאה, זוגיות בין שני קקטוסים קוצניים ורוח רפאים שבורת לב. הדמויות המגוונות מזמינות את הקוראות והקוראים למסע מפתיע וכן אל נבכי הנשמה.
הוסף לסל
קרא עוד
החיים לא היו שושניםבקולו לא היה כל רמז להתרגשות שאחזה בו. באותה מעשיות שבה ניגש לכל דבר, יצא אל החצר, ומשם לצריף השני ששימש מגורים לסוסה, לפרה ולכמה תרנגולות מטילות. במהירות רתם את הסוסה לעגלה, בעודו מפזם ומבמבם לעצמו נעימה ישנה. הסוסה כמו הבינה ושיתפה פעולה. הוא עמד להיות אבא".
הספר החיים לא היו שושנים מספר את סיפורו של דוד שמידוב, המשקף את החיים בארץ ישראל החל משנות ה-30 של המאה הקודמת, ומקפל בתוכו לא מעט טרגדיות אישיות.
זהו אוסף סיפורים על חייהם של דוד ושל בני משפחתו בשנים שקדמו לקום המדינה ובשנותיה הראשונות, המתחברים לעלילה מרתקת. הספר אוצר בתוכו פיסת היסטוריה על החיים הקשים באותה תקופה – התאקלמות העולים לישראל, קשיים כלכליים, מאבקים עם הערבים ועוד. ביד רהוטה ורגישה גליה ברוידא מזרחי מתארת אירועים יומיומיים, וצובעת אותם בצבעים חיים מנקודת מבטה האופטימית של נחמה הקטנה, אימה של גליה.
גליה ברוידא מזרחי מעידה: "עוד מנעוריי רציתי לכתוב את סיפורו של סבי. בהתחלה הייתה צעירה מדי, אחר כך עסוקה מדי, ולבסוף הוא נפטר בשיבה טובה בלי שהספקתי. כשהגעתי לזה לבסוף, היו רוב בני דורו בעולם שכולו טוב. הכתוב מבוסס בעיקר על זיכרונותיה של אימי".
גליה ברוידא מזרחי נשואה ואם לשניים. בוגרת החוגים לשפה ערבית ולשפה ולשון עברית באוניברסיטת תל אביב. זהו ספרה הראשון.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 4 קונים דירגו מוצר זה | ||