העת שמחקה את פניו

הפנים שנמחקו אין להן פנים לכאן או לכאן, הן לא מהוות מראה שתראה לנו איזה פנים יש לנו אם... וכאשר.. שתראה לנו ולו פן אחד, שלא לדבר על פנים הרבה.

בליבת הספור נמחקו היבטים רבים, פנים רבות, ולשווא תמצא בו את הראוי. פנינו כבר לא לשמש העולה והתקווה כבר מאחורינו.
נותר רק המושג: לַפָנים, שפירושו – למראית עין, מן השפה ולחוץ.
"הם לא עשו אלא לַפָנים, אף שהקדוש ברוך הוא לא עשה עמהן אלא לַפָנים" [מגילה יב עא] – בניגוד למגילת העצמאות מנוחתה עדן.

עתיה דוד הוא יליד מרוקו, חבר קיבוץ כפר גלעדי. התחנך בחצרים ובכפר גלעדי. למד בירושלים ובאורנים, חינך והדריך חברות נוער, היה שליח בצרפת, ומורה בבית הספר האזורי. כמו כן שימש רכז השילוב האזורי בגליל העליון, ניהל אולפנים לעברית בקרב העליה הרוסית והאתיופית במרחב הצפון והגולן, וכן ניהל את בית ספר תהיל"ה בקרית שמונה. פרסם עד כה שני ספרי שירה ושני ספרי פרוזה.