

הכול סיפוריםאביחי שמידט, סופר בסוגות מתח ומדריכי התארגנות לחיים, חיבר הפעם ספר שונה: סיפורים קצרים מן החיים, שבהם הוא מצליח למקד את המבט על בני האדם בעיניים אחרות, לעיתים ביקורתיות, ולראות אותם מבעד למשקפיים יחודיים. ייתכן שתחשדו שחלק מהסיפורים לקוחים מן הדמיון, הרי שלא כך הדבר. כולם, למעט אחד, קרו במציאות ונאמנים לעובדות.
אבי שמידט נמנה במשך שנים רבות עם סגל הטלוויזיה הישראלית, הערוץ הראשון, והזדמן בנסיבות שונות למקומות רבים מחוץ לגבולות המדינה. היכרותו עם פינות עולם רבות, שונות ומיוחדות, ועם אורחות החיים הנהוגים בהן, מטביעה את חותמה בתיאור התרחשויות והרפתקאות חובקות עולם, ובתיאור מגוון הדמויות האנושיות המאכלסות את הסיפורים, שנאספו במשך שנים ובתקופות חיים שונות של המחבר.
הכל סיפורים הוא ספרו הרביעים.
שני ספרים קודמם של המחבר: סוכן עיוור; אל תעזו למות לא מוכנים, דורגו כל אחד ב-2016 במקום הראשון באתר הספרים העולמי של "אמזון". ספר נוסף שלו, צופן בסיסי, הוא מותחן פילוסופי מדעי שזכה לעניין רב ולביקורות נלהבות בכל אמצעי התקשורת.
הוסף לסל
קרא עוד
קולות שתמיד איתי"רק ביום ראשון, 7.10.73, בשעה 22:30, קיבלתי הוראה, בקול נשי(קשרית) המורה לנו לנטוש/לסגת. האם לא מן התבונה הצבאית היה שפקודה כזו תימסר על ידי מפקד בכיר ולו רק לענות על שאלות טכניות ומבצעיות הכרוכות בנסיגה? אך שוב אני מצהיר כי לא קלמן מגן ולא בשעה 20:00, אלא קשרית, ובשעה 22:30 נתנה הוראה לנטוש..." (מפקד מעוז מילאנו במלחמת יום כיפור) תיקי וידאס, אשה במלחמת גברים. חיילת בחדר המלחמה של מפקד בלוזה, היא קשרית שממנה קיבל מפקד מעוז מילאנו שעל גדוד תעלת סואץ, ביום השני למלחמת יום הכיפור, את ההוראה לנטוש את המעוז ולסגת לכיוון מזרח. מילאנו לא היה מחוז היחיד. גם מחוזים אחרים בגזרה הצפונית של התעלה, קיבלו הוראות נטישה דומות. לא ממפקדי האוגדה. הפקודה הועברה בקשר, בקול נשי, בקולה של הקשרית שנתנה את ההוראה שאמורה היתה להינתן על ידי אחרים. קולות שתמיד איתי, אינו עוד ספר על מלחמת יום כיפור. בעזרת הקולות שנשמעו דרך רשתות הקשר בחדר המלחמה בבלוזה, מתארת תיקי וידאס מנקודת מבט שונה את ימי המלחמה הראשונים - את ההחלטות והדילמות, את ההפתעה, את קריאות לעזרה של המעוזים הנצורים, את מלחמת הגבורה של הטנקיסטים שחשו לעזרה ושל חיילי המעוזים שנלחמו על חייהם. ולא פחות מזה - גם את הקולות שלא נשמעו: שתיקת המפקדים. ספר מיוחד ומרתק שמשלב את הגעגועים לחולות סיני, לחופי הים, לשקיעות המיוחדות, לאחוות הלוחמים, עם הקולות והמראות הקשים של מלחמת הדמים שפרצה בשבת בצהריים.
הוסף לסל
קרא עוד
עלומיםביוני 1968 התרחש במדינת ישראל ובחברה הקיבוצית אירוע חסר תקדים:
קיבוץ בן 32 שנים פורק. אנשי קבוצת אלומות כולם, מתינוקות ועד הורים זקנים, פונו מהמקום והתפזרו בחבלי הארץ, להתחיל לבנות את חייהם מחדש.
עלומים הוא רומן בדיוני עלילתי המתחקה אחר מהלך חייו של קיבוץ שכָּשל.
מדוע נצטוו החברים לעזוב את בניין חייהם?
הספר מאפשר התבוננות מעמיקה במאמציה ובהתמודדויותיה של קבוצה שהייתה תפארת התנועה בראשית דרכה והלכה כסומא אחר שברי חזון. מול קשיים גוברים, ומצוקה כלכלית מחריפה, לעיתים עד פת לחם, חברים נאחזים, גם במצבים של אובדן ידוע מראש, באידיאל של יצירת אנשים טובים יותר ובניית חברת מופת.
עלומים עוקב אחר נקודות העיוורון ושלבי ההיסדקות עד להתרסקות הבלתי נמנעת.
השתלשלות האירועים מובאת דרך סיפורם האישי של איתן ומאיר, שלבטיהם הפנימיים ומאבקיהם מכתיבים ומשקפים את דרכה וגלגוליה של הקבוצה כולה. העלילה מתפתחת ופורשת סיפור של עיקשות לאין גבול, ספוג באהבת הארץ, נופיה וריחותיה.
זהו גם סיפור אהבתם של בני זוג שהסיאוב החברתי והמוסרי המתרחש סביבם מעמיד את יחסיהם במבחנים קשים.
סיפורה של עלומים היא עלילת חיים מטלטלת, מהפכת את קרבי הדמויות ומנערת את הקורא, סיפור המהדהד בשאלותיו וספקותיו את הכשלים של התנועה הקיבוצית והחברה הישראלית כולה בדמותה המתעצבת.
אורי צורף, יליד קיבוץ בעצמו, הוא סוציולוג וצלם חובב. זהו ספרו הראשון.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 2 קונים דירגו מוצר זה | ||